כַּאֲשֶׁר לִשְׁנֵי שְׁבָרִים זֵהִים
הַמְּכַנֶּה הַמְּשֻּׁתָף הוּא שְׁנַיִּם
אָזַי הַחִבּוּר שֵׁל שְׁנֵיהֶם הוּא שָׁלֵם
מסר כפול
-
לא משורר לא סופר
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לך תמצא בחורה עם מכנה משותף של שניים... is way too far! [ליצירה]
- [ליצירה] לך תמצא בחורה עם מכנה משותף של שניים... its way too far! [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים הלוואי וכך היה עם כל לימודי המתמטיקה [ליצירה]
- [ליצירה] אמ... בלי לנפץ לך את היצירה אבל... "גם עתה תחתינו העולם קו שבר- אך תראי הביטי איך מעבר לאותו הקו פרח לנו עכשיו המכנה המשותף" אילו שתי תיבות מתוך שירו של יהודה עמיחי "ראי אנחנו שניים מספרים" [ליצירה]
- [ליצירה] הלו, זה אני, כן אני כאן מולך, מעבר לזכוכית, לא, לא שם, כאן על הצג, זה לא תעתוע, עובדה, אני הרי יודע על מה דיברת,. הנה ההוכחה שלא בזבזת זמנך. אז מה רצית לומר? אני מקשיב. כן. כרגע אני מקשיב רק לך. דברי חופשי. תני לשניות להתמלא בצבע. [ליצירה]
- [ליצירה] השיר הוא חזק מאוד. הביטוי: "ערימות של בשר" צורם לי. זה מעלה לי ריח של גויות ודוחה אותי במקצת. הייתי מסתפק ב: "שברים" או "הריסות" זה מספיק חזק. מסר [ליצירה]
- [ליצירה] הדילמה הזאת נמשכת כבר 58 שנים, 39 שנים יותר מדי. לפני 39 שנים הדבר היה בידינו והחמצנו, היתה לנו ההזדמנות לשקם במקום לקוממם. [ליצירה]
- [ליצירה] דיאלוג שלום מאיר, אני מדבר בשם מר מונולוג, זה שפנית אליו "אלוהים". אינני רוצה לפגוע במאמינים ולכן אני קורא לזה שפנית אליו בשם שונה. בעצם אני מאמין שלכל אחד יש איזה "אלוהים קטן" בתוך נשמתו ולזה שאתה פנית קראת מונולוג ואני מדבר בשמו. אז כיון שאני האלוהים הפרטי שלך, והלכתי אתך כל הדרך, אינך יכול לשלח אותי בבושת פנים. כי אם אתה תמות גם אני אמות. אני שומר עליך כמו שאתה שומר עליי, ואני חושב שעשינו את זה די יפה ביחד נוכח כל הדברים הקשים שעברו עלינו. לי יש כרגע תפקיד קשה מאוד: לתדלק אותך למשימות הבאות, שגם הם לא יהיו קלות, ותאמין לי אני יודע (שכחת ? אני אלוהים). אבל עד כה עמדת בהם יפה ולא איכזבת אותי ואני בטוח שתמשיך לא לאכזב אותי. אני מכיר אותך. דוקא הקושי שלך הוא שיעזור לך לעמוד בהמשך ואף להתעלות למקומות שלא הכרת במשך 27 שנותיך. אז תן לי יד ונמשיך לצעוד יחד בדרך. שלך מונולוג [ליצירה]
- [ליצירה] מאיר יקר, אין מילים בפי להביע את שימחתי, שֶׁשָּׁבְת לכתוב שירים באתר, ועוד עם שיר נפלא כזה. פשוט חשבתי שאבדת לנו ואני שם לב שגם שיריך רומנטיים, אופטימיים ומלוטשים להפליא. כשרונך לא היה מוטל בספק, וכעת הוא בא לידי ביטוי בשירה של ממש. יופי ! תמשיך ואני אמשיך לקרוא, להנות ולהגיב. שיהיה לך יום נפלא. מסר [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים ! מקווה שזה הדדי. אני בהחלט מתחבר עם הרעיון, שבאהבה לא צריך להבטיח. צריך רק לאהוב. [ליצירה]
- [ליצירה] יצירת פאר |-:) מטאפורה מושלמת עם דימוי למופת איך, בעמל רב וברוחב לב לתת עזרה למישהו שקרוב לליבלך שליבו שלו נשבר. רוצה לקרוא עוד משיריך. מסר [ליצירה]
- [ליצירה] הדס, איפה אפשר לחבק אותך? אתר "צורה" קפץ רמה בזכות היצירה הזאת. כפי שהגדרתי את עצמי באתר "אינני סופר ואינני משורר" אבל בין הסופרים והמשוררים עוד ידובר ביצירה הזאת. אז קבלי ממני את ברכת הדרך. [ליצירה]
- [ליצירה] אני גר בשכונה בה שוכנים עורבים רבים ואין אף יונה אחת. עקבתי אחרי העורבים ראיתי את צעדם המתנשא והבנתי שהעורב חכם מכל הציפורים. למשל: לחבר שלי יש בוסתן עם עצי פקן. לא רחוק מביתו יש רמזור. העורבים קוטפים בפיהם את הפרי ומניחים אותו על קו העצירה של המכוניות לפני הרמזור. המוכוניות העוצרות מפצחות את האגוזים והעורבי אוספים את הפרי המקולף ומביאים לגוזליהם. אם נופל גוזל מן הקן על האדמה ואתה מנסה להרים אותו, העורב עט עליך, לוקח את הגוזל ומחזיר אותו לקן. אחר-כך הוא "מסמן אותך" וכל פעם שתעבור באותה דרך הוא יעוט עליך (רק עליך...)יעמוד על ראשך ויחבק את ראשך בכנפיו. ככה הוא ימשיך עד שהגוזל יגדל. אני מציע לך לעקוב אחריהם ולגלות את חכמתם. בסיכום העורב הינו הציפור הנערצת עליי. [ליצירה]
- [ליצירה] לא נכון! לא הפסקת לכתוב. בשביל לכתוב צריך השראה, ואין השראה גדולה לכתיבה מאשר האהבה, אפילו אם האהבה כואבת, (וזה די שכיח שהיא כואבת). כשכותבים באהבה, לא צריך מקלדת או עיפרון. אפשר לכתוב פנימה. אם רוצים לשתף אחרים ברגשות, בשביל לחפש הזדהות או אוזן קשבת, אפשר לכתוב על צג או נייר, וזה יכול להיות גם משהו שכתבת פנימה מזמן. מסר כפול - אחד שאיבד את ההשראה ומצא אותה כתובה אצלו בפנים. [ליצירה]
תגובות