[ליצירה]
אל יאוש
היי נשמה שלי (נשמת כל חי),
סבלנות - זה שם המשחק.
לפעמים, תקומה ליצירה באה דוקא ממקום בלתי צפוי. דוקא יצירה שפחות נחשת בעינייך, היא זו שמציתה את דמיונם של אנשים אחרים (הנה -דוגמה....). לכן לא צריך להרים ידיים. עצם ההוצאה של יצירה לאור היא החשובה והמעודדת, ולאו דוקא תגובות של אחרים. בפעם הבאה אשתדל לקרוא, ואינני מבטיח להגיב. "חזק ואמץ ואל תערוץ ואל תיחת" יורם
[ליצירה]
התרגום מצוין ומדויק. השיר נפלא. כל הכבוד על בחירת השיר ועל היוזמה לתרגמו.רק שינוי קטן הייתי מכניס כדי שיהיה מתאים לשקל בגרסתו העברית: במקום:
"אותו עצבה, האירה את עיניו, פרחים נתנה לו
לאהוב ומשעולים לשוח בָּם,"
הייתי כותב כך:
"אותו עצבה, האירה את עיניו,
פרחים נתנה לו לאהוב
ומשעולים לשוח בָּם,"
יורם
[ליצירה]
מעוז צור יקרה,
ראשית, נאלצתי לקרוא את השיר פעמיים, כי רק בסוף הנבתי ש-"מעו" הוא שם של אישה..
שנית מצא-חן בעיניי איך נראים חיבוטי תקשורת עם אהוב מנקודת ראות של אישה.
בהקשר לכך אני רוצה לצטט לך שיר שכבר פירסמתי כאן שמציג את היסוסים שלך מנקודת ראות של גבר:
בנק אוצר המילים
הַשְּׁתִיקָה שֶׁהֱעֶנְקְתְּ לִי
הִנָּה הַלְוָאָה לִזְמָן אָרוֹךְ
לְלֹא מוֹעֵד הֶחְזֶר
וְעִם עֹמֶס נֶשׁךְ כָּבֵד.
הַמִּלִים שֶׁמָּשַׁכְתְּ מִפִּי
מְהַוּוֹת מְשִיכַת-יֶתֶר.
כְּכָל שֶׁתַּמְשִיכִי לִשְׁתוֹק
אֶזְדָּקֵק לְיוֹתֵר מִלִּים.
לַמִּלִּים אֵין הַנָּחוֹת
לַשְּׁתִיקוֹת יֵשׁ מְחִיר.
בתקווה שגם את תראי כמוני איך הדברים קשורים.
על טוב יורם
[ליצירה]
[ליצירה]
אני מסכים עם אפרת, שני ה-"ו..." מיותרים.
"אז עכשיו יש כוונה למילים?
עכשיו זה יותר ברור?
אל תצפו ממני לחזור על דבריי לפנות ערב--
אולי אחרי החדשות
אהיה יותר שקט."
בשיר יש נימה של נזיפה וה-"ו..." מוסיף נימה של חוסר סבלנות שהיא מיותרת.