בת מלך אני, לא גנבת
את רגעי האושר שלי
אקבל מידך בהיתר
בפנים שוחקות.
את שלך אשיב לך,
אוהבת.
מי יתן ותהא מנחתי לרצון.
כנפי שחר
-
"אֶשָּׂא כַנְפֵי-שָׁחַר אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם: גַּם-שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ" (תהלים קל"ט)
ילידת 83
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מיכל - זה אם הקורא קצר-רוח. לסיפורים של טל יש קצב פנימי משלהם - נכון, איטי יותר. אבל שווה לקחת נשימה ארוכה ולהקשיב לו. למרות זאת, לפעמים צריך לשים גבול גם לזה. ובמיוחד להמנע מחזרות רבות על אותו תיאור - זה באמת מיותר... [ליצירה]
- [ליצירה] טל - סיפור יפיפה פיוטי וכובש! (לפעמים התיאורים קצת מתארכים ומסרבלים מדי לטעמי, אבל הסה"כ מקסים) אהבתי מאוד את הצורה הכל כך מדוייקת שבה את מתארת תהליכים בנפש - ברגישות ובתובנה. אניהה לעצמי אם זה חייב להיות כך - האובדן של המגע עם הנקודה הפנימית, עם המעיין הפנימי, עם ה"כנפיים". האם יצירה לדעתך חייבת לבוא מתוך תהום, האם זו תמיד חייבת להיות זעקה נואשת? זה נכון שכאב נותן כוחות של "בעירה" פנימית. אך האם אושר חייב להוביל לדעיכה? - ואולי הוא יכול לתת כנפיים מסוג אחר? אולי יש יופי אחר, אנרגיות שנובעות ממקום אחר, שמגיעים אליו דווקא כשהנפש פנויה מהתנפצויות מרסקות? הכמיהה הרי לעולם תהיה שם - עד אנסוף. עד הגאולה האמיתית והשלימה. כי הגעגוע שלנו שאוב מעולם פנימי יותר, מן הנשמה הטהורה שלנו שנחצבה מכסא הכבוד, שהיתה אחת עם האור האלוקי עצמו - וזה כזה אור שהעולם הלא-גאול לעולם לא יוכל להכיל. ואני מאמינה שהגעגוע לשם טבוע בנו, איפהשהוא בלא-מודע. ואם מתחברים לשם - אני מאמינה שגם הכמיהה והאש הפנימית יבואו ממקום יותר עמוק, יותר מזוכך, יותר אמיתי. [ליצירה]
- [ליצירה] לא ידעתי שיש חוק כזה. נו, בזה אתה צודק, אכן טמטום תמוה... [ליצירה]
- [ליצירה] כן, אני מסכימה. [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושבת שאני מדברת בשם כולם כשאני אומרת- די כבאאאאאאאאאר!!!!! דברו בisq או משהו [ליצירה]
- [ליצירה] - מה שתואר פה זה המקרה הטוב. במקרה הפחות טוב הוא נכנס לתוך החנות הוורודה ביותר, הצועקת ביותר, הקיטשית ביותר שהוא רואה - וקונה שם את הכרית הורודה ביותר, הצועקת ביותר, הקיטשית ביותר שהוא מוצא - כי הוא חושב שזה מה שנשים אוהבות . ואת צריכה להעמיד פנים שאת אוהבת את זה! [ליצירה]
- [ליצירה] איה, אני כל כך מזדהה!!! פשוט הוצאת לי את המילים מהלב!... [ליצירה]
- [ליצירה] בשורה האחרונה צריך להיות מסע, לא יוצאים למשא... ומעבר לזה,הרעיון של עמדות התיחסות שונות לאותם דברים אובייקטיביים הוא רעיון טוב, אבל אולי תנסי להעביר אותו עם פחות הסברים? אולי תכתבי הסברים רק לבית 2, וגם זה בצורה פחות בוטה, ואת ההסב' לבית 1 ממילא כולם יחשבו בעצמם. [ליצירה]
- [ליצירה] נראה לי שיש כאן רמזים לדברים אישיים שמי שלא מכיר את חייך הפרטיים לא יבין. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה על התגובות אבל... זה יותר מורכב ממה שנראה. כלומר, זה מצב שיש בו גם הקרבה גדולה, (של ה"שמים הצלולים"), לא רק אושר. [ליצירה]
