חמוווד!!
קצת אחרת, זה שאין שם שום מכונית זה לא מעיד על כך שאנשים לא מצייתים למוכניות, זה מעיד על כך שיש אנשים חכמים בעולם ב"ה... ולא בלונדיניות (לדברי תמי, שאיני מסכימה איתה גם אם זה בצחוק...)
אהבתי.
ליתוש.
[ליצירה]
שני החיצים מצביעים לאותה נקודה. משמע: אתה צריך להשאר בה לעולם.
[ליצירה]
[ליצירה]
חמוווד!!
קצת אחרת, זה שאין שם שום מכונית זה לא מעיד על כך שאנשים לא מצייתים למוכניות, זה מעיד על כך שיש אנשים חכמים בעולם ב"ה... ולא בלונדיניות (לדברי תמי, שאיני מסכימה איתה גם אם זה בצחוק...)
אהבתי.
ליתוש.
[ליצירה]
[ליצירה]
ענננקקקקקק!!
במיוחד לבלונדיניות... (סתם סתם תרגעו!)
תודה לך
[ליצירה]
ישבנו לנו וחילקנו את יופיין של הנשים.
יש הרבה נשים אז כל אחת קיבלה ממש קצת :)
אני חושב שהצדק עם ערוגה- המשקל של כל היצירה טמון בשורה האחרונה- ביקורת על הצגתן של הנשים בתנ"ך.
לעומת מה שאודיה עשתה אח"כ, שהוא מה שנקרא "תנך בגובה העיניים" (ברררר) רק "ליפול" על הדמויות לפי מה שלמדנו עליהם, כמו יופיו של יוסף למשל.
[ליצירה]
.
ברור שאני אחשוב שאת הבת של השכנים! כל יום חוזרת לי בחצות הלילה, כשאני בכלל לא יודע עם מי את מסתובבת! מזל שעצרתי לך עם האוטו, אחרת מי יודע לאיזה טרמפ היית עולה? את יודעת איזה אנשים מסתובבים היום בכבישים?
[ליצירה]
.
אחחחח. איזה תענוג צרוף מהכתיבה הזורמת הזאת.
היה ללא ספק יעיל לקרוא אותה.
האמת,גם אני חשבתי כמו אחתוש, שמדובר בבחורה בשם יעל, אבל אז נזכרתי ביצירותיך על מרכזניקים והבנתי שגם משמעות אחרת יכולה להכנס.
שקויעח! (ושילד יגיד מה שהוא רוצה).
[ליצירה]
כמה עולה קילו בגין?
"כל פעם שאני בשוק אני מצלמת" אם כזאת תמונה יפה ועשירה יוצאת למישהו בשוק, הוא בטח ממש מעולה כשהוא יוצא מהשוק...
וזה שתמונה צולמה בשוק מחנה יהודה זה מצויין, (בשונה ממה שכתבת, ערוגה.) מה שמוביל אותי לתמוך בגרסת הצבע,שהוא מה שבד"כ מאפיין שוק. (את הצעקות אי אפשר לתפוס בסטילס)
בהחלט אהבתי את הטישטוש בתנועות של המוכר.
(ותדרשי מ"מסגריית הכפר 039320939 אחוזים על הפרסומת.)
[ליצירה]
חביב,קצת דביק מדי לטעמי.
"בעץ האהבה יש איסור נגיעה"- אחל'ה שורה,אהבתי...
את עוברת בין גופים: את מתחילה ב"אהבתך" עוברת ל "הוא את ליבה כבש" וחוזרת ל "לך" ו"לשובך"
וגם על עצמך "ירה בי" ואז "נותרה"
דבר שני,מי הן ה"ממתינ*ות* לשובך"? הסוסים, הפרחים או השפתיים?
אולי "כל אלו עדיין ממתינ*ים* לשובך"
ואם להיות קטנוני ממש: אי אפשר לדהור אל אי. או שאתה עליו או שאתה צריך לשחות אליו.
עד כאן.
[ליצירה]
תודה, אבל...
שאיפות לי בתחום הצבאי יש יותר
ועל כן על תפקיד החורז אוותר
כ עדיף עוד לרוץ על גבעה או על הר
מאשר להצליח לכתוב משורשר
אם יצליח חרוז לרצד על נייר
אין זה אומר כי אהיה מאושר.
עם הנשק ביד ובתוכו הצולבת
אוכל להגן על המדינה האוהבת
ולא עם עוד עט או עם עוד יצירה
את אלה השאירו להיכתב ב"צורה"
[ליצירה]
נעם,אני לא יודע אם התגייסת כבר או לא,ובאיזה צד אתה,אבל שתדע שכתבת דברים נכונים מאד. טוב מאד.
הצבא בהחלט גורם לאנשים להפוך את החיים שלהם לספורים וראשי תיבות,ולא רק החברים באזרחות סובלים מזה ,אלא גם כל אחד שמספיק מודע לעצמו ומגלה את זה.
וכן,לפעמים טוב זה ניתוק.
תגובות