[ליצירה]
מודה אני לפניך. .. ("אני" כמיכלול רגשות, תכונות ורצונות, ניצבת "לפניך"- כשליחה שלך, אלוקים. כאשר שליחותי עומדת מול עיניי. כך לפי עולת ראי"ה ומומלץ לקרוא שם..).
רגיש ומעורר קנאה.
[ליצירה]
אתה מתקרב, אבל לא :-) .דימוי הקורבן בא להביע נכונות להתמסרות טוטאלית. קורבן מביהמ"ק, טהור, ולא במובן הפוסט-מודרני של המושג כ"אומלל ומסכן". ההתמסרות הזו מובילה להתקדמות, עלייה:"עולה לה'".
ועוד- אני מבחינה בין 2 סוגי אמונה. הראשונה: "בבוקר חסדך"-האופפת-הכללית. ואילו השנייה: "אמונתך בלילות"-הקונקרטית-עצמות פריכות כאוסף של פרטים.
אלוקים לא מעניש אלא מעניק, כמחווה לטוב לי, הזדמנות להתנסות בסוג השני.
[ליצירה]
אני--מודה.
זה קו מצוין- מהורהר, מפתה לדמיין אותו, אבל שתי השורות האחרונות קצת הפריעו לי. דימוי קברים ומצבות הוא עוצמתי ומתנגש לרוגע שעולה מהשורות לפניו.
תגובות