[ליצירה]
אפשר להתאמן על השנינות...אלא אם כן המצאת סגנון חדש של נאיביות גן ילדים...
אהה...שכחתי...אם תקבל ביקורת טובה על זה..אל תשכח שמדובר בחבורת חנפנים וצבועים של האתר..
[ליצירה]
זה מתחיל לעצבן...כי אתה פשוט כותב טוב, אמיתי, לענין.
אני לא יודע כמה מחמאות אני מסוגל להעניק ביום אחד...
אז טיפה רחמנות..הרי כולנו כאן יהודים???
לא???
שלך בהנאה מהקריאה
מאיר.
[ליצירה]
בבקשה...הבעיה היחידה שלא ראיתי כאן הרבה יצירות...כולל מה שאני כותב...אז על מה להודות...על כך שמערכת החינוך עבדה וחינכה רבבות לאחוז בעט ולכתוב שטויות?
טוב..
תודה לך
:))))
[ליצירה]
נביש יקר..ראשית כל מעולם לא הייתי פרפקציוניסט..זו הסיבה שבתגובותי לאחרים שהעירו על פרפקציוניסטיות- התעצבנתי, בכל דבר חייב להיות פגם..אין כזה דבר או מושג " שלמות"( אולי מלבד " האזרח קיין" והתנ"ך)
היצירה נכתבה ב98 ולא נתתי אז כותרת לחלק הראשון, זו הסיבה שגם ב2005 לא נתתי כותרת, ייתכן שרציתי את אלמנט ההפתעה שיבוא בהמשך בבחינת משחק עם סגנון הכתיבה..מהומור לסוריאליזם.
לגבי השתייה..הרי אני סטודנט ואין לי תקציב אז זה לא היה רמי מרטין אלא וודקה של 20 ש"ח.
כל יצירותיו של רומאן גארי( אמיל אז'אר) נמצאים בספרייתי אולם ספציפית ביצירה הזו לא הושפעתי ממנו.
מסכים איתך לגבי ההשפעות החיצוניות אבל אל תשכח שבאותה תקופה לא הכרתי וידעתי על קארבר ובוקובסקי...השינוי ניכר ביצירותי המאוחרות...
להילחם בטחנות רוח הפסקתי...אולי קצת פה... עם כותבים שיכולים לשבור את הכמות של " הבית חרושת" של אנדי וורהול...והאמן לי זה היישג....מענין מי עוד צריך למות בכדי שיכתבו עליו הספד.. או לאיזה בת צריך להישבר הציפורן בכדי שהיא תכתוב על בדידותה.
לגבי דון קיחוטה...
צפה בהמשך לסיפור האמיתי עליו..
שלך( כשנאמרים דברי טעם)
מאיר.
נ.ב
והרי זה אוסקר ווילד כבר אמר " נימוסין זו מילה מנומסת שהחברה המציאה לצביעות"
[ליצירה]
כנפי השחר....תודה רבה..
אתה מוזמן לקפוץ שנית..אל תשכח מטריה, צעיף, סוודר, כוס תה והרבה אבל הרבה ארכאיות
אני די מופתע שעלית על העובדה שזו עקיצה צינית על השיר של בוב דילן..כעת נותר לבדוק אם אתה יודע לכתוב גם משהו שלא ירדים את הקורא.
בהרבה ציניות
מאיר.
תגובות