[ליצירה]
.
סוערה, קוראים לו שמואל, לא אויש (או מויש...)
אבל גם לי נמאס משמאלנים שחושבים שמה שאנחנו מפסידים בפיגועים זה את השלום. יש עם שלם שהא "שש אלי סער", ואיתו אי אפשר לעשות שלום, לא משנה כמה שירים כותבים על זה.
תתעורר אח שלי...
(וירושליים זה עם י' אחת)
[ליצירה]
.שומו שמיים והאזיני ארץ
ליד המחשב התיישבתי לכתוב
ואת השרשור להעלות מהאוב
כי בפעם האחרונה בה גלשתי להסתכל
גיליתי דבר ממש מתסכל
שאני רק כותב,ואורי משיב
וחוץ משנינו, איש לא מקשיב.
והנה בבואי שוב לכתוב אל האב
דבקה לשוני לחכי (וזה כאב..)
כי כתבה פה פיצקית עוד שוס עצבני
והוכיחה את מה שכתבתי אני
(שכל הדתיים את כולם מכירים
דרך דודים, חברות וגם חברים)
ויכלה, אם רצתה לענות בחיוב
לגרום לאורי לארץ לשוב
כי אחרי הכל, ביזנס וזה,
אבל להבריז לאחיין זה ממש מבזה ,
ביום בו עומד הוא מתחת חופה
עם כלה בשמלה לבנה ויפה.
ודבר מה עוד גילינו, ממש מעניין
שחרוז זה טעים בשילוב חלב-אם
ואפילו גורם לעולָל בן יומו
להפתיע בברכת המזון את אימו.
איך גדל דור צדיק מול כל פיקסל ותו
והילד לומד גם גמרא מעכשיו!
אחיו הולכים בקייט לנפוש
והוא ב"בבא קמא" שובר את הראש!
הם קמו הרגע, אורזים ת'תיקים
והוא כבר ער משעת "ותיקין"!
זה הקטן עוד יגדל בלי ספק
ותלוי אם גם הוא חרוזים יסָפֶּק
כשיגדל וישב אל מול המחשב
ויאמר "ממזי? זה מוכר אני חושב..."
נראה לי שראיתי את שמו כבר פעם
וכבר עולה בגרוני איזה טעם
טעם מוזר, שלא בא אל גרוני
מאז שהייתי תינוק גאוני.
ויקרא לאימו וישאל לסיפור
והיא תענה: "זה ההוא מהשרשור,
שהתחיל עת היית עוד רך בשנים
וממשיך עוד מאז כבר כמה שנים
ואת דודה אודיה אתה זוכר?
מי שידך לה? זה הוא ולא אחר.
הוא הפך עולמות ושיגע פילים
וכל זה בעזרת חרוזים דביליים
שהגה ממוחו בשעות הזויות
ועל כך גם לא חסרות עדויות."
ויאמר התינוק, שגדל קצת מאז
"וואו, באמת זהו קטע חבל"ז!"
אז בואו נראה, חברים יקרים
לאן יובילו מכאן שאר המשרשרים-
[ליצירה]
.
מקק יקר! נראה כי קראת לאחרונה את "כפכפי שחר" ורוחה שורה עליך. אין ספק כי שימוש נאה עשית בלשון המעטרת ספר זה וקודמיו.
"ילד" ו"המלך מידאס" יושבים כאן לצידי ומצדיעים לך. (על אף כי אינך ברזלן לעת עתה...)
עלה והצלח.
[ליצירה]
לא שאני במצב רוח יותר אופטימי כרגע, אבל האנשים הנינוחים עליהם אתה מדבר,שיהיו "מאושרים גם בעתיד"-
אין להם עתיד, הם ישארו בהווה של היום, קרי בעבר.
נראה שגם אתה לא מאמין שהתקווה היא התבלין של הצרות- "סמנו את הדרך אליו בבירור וצעדו בה"- זה תקווה/ שאיפה למשהו בעתיד, למימוש רצון, אפילו אגואיסטי.
צריך משהו לשאוף אליו.למרות שלא תמיד מוצאים.
[ליצירה]
כאילו מה...
מודה, לא ירדתי לסוף דעתך, ובכל זאת,
"כשגילה שאמא שלו לא תחזור סוף יום העבודה אליו אלא לבוראה הוא החליט שמשהו לא בסדר"
משהו לא בסדר?!?!?!?!?!
תחושות של אנשים בשואה,אני משער, היו קצת שונות,
כמו כן, נראה שכל המשקעים שנשארו לו מהשואה ומלחמות ישראל הם כלב עם כדור בראש..
לא משכנע, צר לי...
[ליצירה]
אוווויש
את מתארת מעולה כל שלב ושלב, ובהחלט גרמת לקוראים להיות בתוך הסיטואציה. הקטע האנורקסי היה בהחלט חזק.
אני חושב שכולנו מרגישים את מה שאת מעבירה- את כל אלבום החיים שלנו, מודדים כל צעד אחרי שעושים אותו.
ולפעמים, כן, גם הפתרונות שאנחנו מוצאים מתפוררים לנו מבין הידיים.
יפה מאד.
מ.z.
[ליצירה]
לאוסף: אם כבר "ערוגת פרחים" נשמע זורם יותר...
לשי:.
השיר שכתבת לא מדבר על הכתיבה שמתפרסמת בעיתונים, אלא כ"מרשם" לכל כותב, ע"ע "...הצב בראש הרשימה.. והמתן לתגובות..."
קח מדגם מייצג פה באתר- שיר אחד מתוך שלשה שמתפרסם בבת אחת של אותו יוצר (לא יקשה עליך למצוא) ותתרשם מהתוצאה. גם אם לא "הבשלה", השירים צריכם הגהה ואולי עוד כמה "נגיעות".
גם אלו שצריכים "לשחרר" יכולים לשחרר לעתים למגירה
ולא הכל ראוי שיתפרסם- מי שחברה שלו עזבה אותו יכול לכתוב "רע לי רע לי רע לי, מדוע היא עשתה את זה,מה לא טוב בי?"
זה יופי של "שחרור",זה מבטא את כאבו, והוא אפילו כתב "מדוע" במקום "למה", אבל לא הייתי מצפה לראות את זה תחת הכותרת "שירה".
עדיפה עצירות על שלשול- לפחות זה לא עושה מסריח לאחרים . :)
[ליצירה]
ברוך השב אלישענדב! (אם כי שינית שם באימייל...)
השיר הזה נותר לי "כמו חידה", מה לעשות...
נראה לי שלא נכון לומר "קרחת בשיער". אולי "קרחת בראש". אחרי הכל, קרחת היא הקטע חסר השיער.
ומי יתן ויהיו הרבה רגעים בלי שמירה :)
[ליצירה]
.
"יותר דרומה" חכם גדול!
כדור הארץ הוא עגול!
ואם אדרים על-פי מפה
אגיע לאיזור חיפה...
ואם אני איני מגזים
אשמח עכשיו לרמזים:
מה אוכלים שם אנשים?
היש רודן שם? הם חופשים?
מקום יפה שם באיזור
יוכל ממש לי לעזור.
האם אצליח באתגר
למצוא היכן אתה שם גר?
גם כמובן, מרב בתך,
מתגוררת היא איתך
"הלכה עם פרנסת אביה"
אך לא ידעה לאן תגיע...
היא לא ידעה שתתרחק
מהחבר ומן החיק
(מזל שאבא משלם
על S.MS. של יום שלם)
וכך יושבת ומצפה
אל הטיסה (אל החופה?!)
כדי למצוא היכן אתם
לא אסתדר בלי עזרתכם
אחזור שוב על בקשתי:
לפתרון קרב אותי. ..
תגובות