לחיות.
לחיות, לחיות, לחיות.
כמה שיותר.
בכל הכוח, במלוא העוז.
להט טבעי משתלט על גופי
מרקיד את דמי
מחדד את הצבעים סביבי
מתסיס אותי.
לאכול.
לרקוד.
להיות.
מול המוות, אני פשוט מוכרחה לחיות.
*מתקרבת *
-
בת 20.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ... לשמוע את זה ממך זו באמת באמת מחמאה, ומשמח. וגם רציתי להביע את שמחתי הכנה על שצורה חזר לתפקד! ((: [ליצירה]
- [ליצירה] ... יפה. מזכיר לי את פולין (ואת הרב הנדלר :). [ליצירה]
- [ליצירה] ... התכוונתי בטח להגיד ששום מילה *לא* מצליחה להיות בנאלית מעצבנת, אבל עם השאר אני מסכימה (:. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אהבתי ממש ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] ... איי, זה טוף. כלומר, כל כך נכון. השיחות האלה עם עצמנו שלא מובילות לשום מקום (בדרך כלל..). לפחות טוב שאנחנו עדיין מתקשרים לעצמנו. ועם עצמנו. זה אומר שיש עוד תקווה... [ליצירה]
- [ליצירה] ... חסמבה, לזה קוראים- הניתוח הצליח, החולה מת.. [ליצירה]
- [ליצירה] .. זה לא נכתב בהקשר לפיגוע... מצחיק, אולי כבר שכחנו, אבל יש עוד דרכים למות בעולמנו זה.. [ליצירה]
- [ליצירה] ... זה לא ניסה להיות טראגי.. וזה גם לא, לדעתי. פשוט, אל תתייחסו ל"לקח את ליבו" כאל משהו טראגי. [ליצירה]
- [ליצירה] ... כתוב טוב, במיוחד נביאים-כתובים. הסוף לא מספיק. חסר פה משהו. את כאילו מושכת אותנו לקראת פואנטה מסויימת, מובילה מהלך מסויים, ובסוף קוטעת את זה בלי שום סיבה. ואם זה בכוונה, זה לא מספיק קטוע. זה כאילו לא פה ולא שם. [ליצירה]
- [ליצירה] .. וואו, איזה יופי! איך זה שרק עכשיו ראיתי? תמונה מצויינת. [ליצירה]
