"פותחת תיק ווקשה"
אלדר בוסקילה
-
חדש לעולם הכתיבה היוצרת, אך אשתדל לא לאכזב
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מעניין שמספר התגובות הוא כמספר הצפיות. אני זוכר חזרנו מחתונה ועברנו ליד משאית כזאת וכל הדרך ירדנו על כמה חבר'ה שזה בקושי יספיק להם לארוחה אחת, למחרת ארוחת צהריים- עוף וכולנו חשבנו על אותו דבר. [ליצירה]
- [ליצירה] חשבתי שהבנות מנוגה והבנים ממאדים :) חמוד. [ליצירה]
- [ליצירה] היא נשמעת עצובה למרות המעיין זה נותן רושם שיש לה בכל זאת חוסר [ליצירה]
- [ליצירה] אותו ג'יני הוכנס על ידי אדוניו לתוך מנורה של ג'יני אחר וישב בספסל האחורי. וואראצ´ונונגה שמע את התחכמנותו של הג'ני שמולו ושאל את אלי למה לא השתמשת בו למלא משאלותיך "שתוק, כך עלה במחשבה לפני. וחוץ מזה עם ג'יני כמוהו שלא עושה טעויות איך היינו גורמים לאובולוציה?" [ליצירה]
- [ליצירה] לכל אחד יש תפקיד למלא ואי אפשר להחליט שלא עושים את התפקיד כי לא בא לנו אז הטלה הוכיח זאת ע"י מילוי תפקידו ביתר שאת- להיות אוכל לשלב מעליו בפירמידה. כתוב טוב, נהניתי. [ליצירה]
- [ליצירה] כותרת שמושכת קהל. הסיפור נחמד אך נראה לי שמפספס את החוזק בכותרת. [ליצירה]
- [ליצירה] עוד אחד מיצירותייך הנהדרות. מזכיר לי קמעה את קיל ביל. (אני מקווה שהפעם המטרה שלה הוא לא מוות) [ליצירה]
- [ליצירה] האם זה מה שעובר בליבו של גנב בלילה כל עוד ישנים הכל שלי אף אחד לא רואה. בודק את העירנות לפני שעושה את המכה. או שמא איש החש בדידות, יש לו הכל אך זה לא שווה כלום בלי קרבה אל מישהו הוא דופק על חלון אך העולם שותק בפניו אינו רוצה לחבור נשאר ישן. משאיר אותו ואת השייך לו בחוץ. בסוף גם נקודת האור תכבה הלוואי כבר יגיע הבוקר. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב אז ככה, הייתי במשרדים הראשיים של חברת פפסי בניו יורק והיה גן ענק עם המון פסלים ביניהם האחד הזה עם הכותרת "כף בונים גדול" והדבר הראשון שחשבתי עליו זה - וואחד שפכטל [ליצירה]
- [ליצירה] תמונה היא כמו מילה שפורסמה שלא ניתן להשיבה. אפשר להגיד שהדברים הוצאו מהקשרם אך אין לדיין אלא מה שעיניו רואות. אז תעשי רושם טוב מוציאים אותך לאור... [ליצירה]
תגובות