מה איתה?
שאלתי
היא... מתה...
נעניתי
בכיתי
ליאורה לוי
-
"צורה-פובית", אוהבת שירה ואדם.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] קצר וקולע. הפשטות, התמימות הכואבת הזו... מעט מילים אך עם זאת רעיון עצום שעומד מאחוריהן. הרווחים בין השורות מוסיפות המון. זכרונה לברכה. [ליצירה]
- [ליצירה] תיקון טעות- הרווחים מוסיפים* [ליצירה]
- [ליצירה] יוליה צודקת כ"כ... זה כה גדוש. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] המגיב כל מילה כמדברת שירה כשלעצמה! יפיפה תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] ה -בכיתי- חזק. למרות שזאת הכוונה זה ממוצה מדי לדעתי.. [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון נהדר... וואו! שיר מקסים מתחילתו עד סופו! [ליצירה]
- [ליצירה] כתיבה זורמת וטובה מאד, תיאורים חיים. רק הרעיון מאחורי השיר מעט מטושטש.. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי!! [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב יפה מאד... יהיה זכרו ברוך. [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב טוב. מסכימה איתך. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו! זה שיר נהדר! [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאד, גם הרעיון וגם הדרך בה הבאת אותו על הכתב. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר מקסים! :-) אהבתי את המשפט "אתה משלים את החסר ,במה שעוד אין"... ד"א כדאי לך לתקן בשורה האחרונה "הן מפילות עוד דמעה", כי עיניים הן נקבה ברבים... [ליצירה]
- [ליצירה] תודה! תגובה מאוחרת ביותר, אבל בכל זאת, תודה לכם! [ליצירה]
- [ליצירה] *מצמררת [ליצירה]
תגובות