חצב כובע בראשו
חלמונית .....
-
ילדת שמש
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ברוכה הבאה לחזותיים. :) [ליצירה]
- [ליצירה] צילום מעולה לרגע נוצר בילבול אם הצמח הפוך או לא בעיניי זאת נקודת החוזק לבן על לבן [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי כצלם עיתונות לשעבר וחובב טבע עד עכשיו אין לי אלה להצדיע ולומר כל הכבוד, הטלה מטשטש את הרגע ומתמקד ביפי החצב. מושלם! [ליצירה]
- [ליצירה] אני רוצה לדעת איך עשית את זה? [ליצירה]
- [ליצירה] מצב חצב לשאלתך.... אני לא עשיתי את זה, אני רק קלטתי את זה בעין ותעדתי במצלמה. הכל טבעי, אני לא מאמינה בביום או בפוטו שופ. וחוצמזה.... תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] זה מזכיר לי... אגדת השמש והירח/אהוד מנור הם סובבים אותה שבעת כוכבי הלכת אך היא בוערת אל חיורון פניו. והוא רחוק כל כך בשמי כדור הארץ אבל נכסף אליה לאש זהב. צל הירח אל פני השמש נמשך תמיד בין יום ובין לילה נוגעים שם למעלה וזה לא די לו לא די לה רק לרגע והלאה. וכך כל יום שנים אין ספור הוא מת באורה היא באורו שקיעה זריחה ורודה אהבה אבודה. לא פעם ביאושם הם מחשיכים לרגע ליקוי ירח וליקוי חמה אך במרדף הזה הם מאירי שמים שבויים במסלולם בלי נחמה. [ליצירה]
- [ליצירה] אמת כואבת אייל זהו שיר נוקב הננעץ הישר בדומה למסמר בתודעת המוח והלב. לדעתי אין צורך להדגיש את המילים "בארון הקבורה" הם מספיק חריפות וזועקות בלי פרונט גדול ומודגש. ההפיך הוא, השימוש שלך בצורה חזותית זווקא גורעת מהחריפות שלהם. [ליצירה]
- [ליצירה] אל תחכה לממותך על מנת לתור אחר הוד המדבר. רב חסד הוא בשממתו הניצחת. לך אל האמת החבויה תחת סלעיו הקשים, תן לו ללמדך עוד בחייך עד כמה מרגיע להתמכר למרחביו העצומים. השיר הזכיר לי עד כמה אני מתגעגעת אל המדבר שלי.... :-) [ליצירה]
- [ליצירה] אמא גילחה אותך? נשמע לי קצת הזוי. נחל באר שבע זורם? ממתי? אם כבר אז זה ביוב. השילוב בין חדש לישן קצת צורם. חוצמזה - נהנתי. [ליצירה]
- [ליצירה] מצב חצב לשאלתך.... אני לא עשיתי את זה, אני רק קלטתי את זה בעין ותעדתי במצלמה. הכל טבעי, אני לא מאמינה בביום או בפוטו שופ. וחוצמזה.... תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] וילדה אחת ישבה מול הצג במרחק של כמעט שלוש שנים מרגע פרסום היצירה, קראה, והתמוגגה. זה סיפור שטומן בתוכו מארג חיים פשוט בצורה מוצלחת מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] כשקראתיך לראשונה לא הוצב בפתח תמרור "סכנה התמכרות למילים" [ליצירה]
- [ליצירה] קטע טוב אך כמה חבל שבקושי ניתן לקרוא אותו, בבקשה תגדיל את הגופן. [ליצירה]
- [ליצירה] חביב, היו לי פעם משקפי שמש שאח של חברה שלי מצא הביא לה והממנה הם התגלגלו אלי, הם שמשו אותי הייטב עד שהתיישבתי עליהם. (למעשה יש לי אוספ סיפורים מהחיים על אבידות ומציאות בתור מאבדת פטאלוגית, והמציאות הזאת עולה על כל דמיון) וכמו תמיד - מה שצריך לקרות קורה בסופו של דבר, משקפי שמש הולכות לאיבוד וגם אנשים מתים. [ליצירה]
- [ליצירה] זה הזכיר לי (וסלח לי על הציניות) קטע ממערכון של הגשש החיוור: "תהיה גבר... תהיה סמרטוט.... תהיה גבר.... תשפיל את עצמך" (גשש מפורש) אין רע בבכי, הוא כמו הגשם שיורד כשנשבר חמסין, הוא מצחצח את הנשמה ואת הנשימה. לפעמים כשכבר לא יכולים לשאת צריך לשפוך, להתרוקן כדי לרחף בתום ההיטהרות. אבל אני מזדהה איתך בהרגשה של החוסר רצון לבכות, כשאנחנו בוכים אנחנו נראים חלשים בעיני עצמנו, חלשים כי יש לנו רגשות, ולמי שיש רגשות יש יכולת לאהוב אך גם להיפגע, זוהי תופעת הלואי של הרגש. [ליצירה]
תגובות