תודה לכל המגיבים ליצירתי זו!
ולאפיזודה חולפת: אני לא שברתי דבר זה צויר לפני
קרוב ל-40 שנה ואם היו שם בנינים חדשים פשוט התעלמתי מהם כי אינם מתאימים לדעתי אל המטרה
אותה הצבתי לעצמי בציור זה אל שמי בדולח ובתי הזהב של העוני והיופי בישן.
חיים
אגב בציור הבא של ירושלים תראו את מבטי לעתיד
על העיר ובה שני מאפינים האחד מגדל דוד ובית המקדש השלישי שיבנה במהרה בימינו.
חיים
[ליצירה]
אהבתי מאוד את הציור, הגוונים שבחרת מוציאים את כל הזהב והזוהר של העיר, ככל שהסתכלתי יותר בתמונה כך מצאתי יותר דברים ברורים בעיניים
שזה מדהים
וואו
צ'וקו
[ליצירה]
אמה: זהו שיר נפלא המתאר את הטבע, במהלך היום
והלילה הקרב ובא. שיש המכיל בתוכו אף תחושות
של הטבע! פשוט מרשים בעוצמתו!
אהדתי ואהבתי, תודה רבה: חיים
[ליצירה]
סקרלט היקרה תגובתך הינה שירה בהמשך לשירי אולם
אינה כזו בלעדיו. באם רצית בכל אשר כתבת לומר
שבסופו של דבר אנו כולנו נחש אחד, ניתן היה לכתב זאת מיד מבלי כל התוספות הידועות. כאן בשיר מתואר מצב נתון של בגידה וסיומה של תקופה בחיים.
וכאשר אין כבר חזרה כולנו מגיבים בשנאה התאור לגבי
הנחש הינו פסיק לאשר אנשים מסוגלים לעשותו במקרים שכאלה. אישית לא הייתי במצב הנתון אולם כך אראה את התמונה בין עם היא נעימה ולא.
באשר לשירך עליו הצבעת קראתיו ואני לא הייתי מסוגל
להשלים עם מצב שכזה.
מאחר ולא כל כך הבנת את שירי וזה למה?
בתחילת השיר אני כותב על התחינה שמצד הגבר והיא לא מוסברת בכוונה תחילה שוא מבקש כי תפסיק עם הרומן אולם היא אישה כמו אשת הדיג של פושקין ורוצה גם להישאר וגם לנאוף.
לכן הסיום הוא כזה.
אגב אהבתי מאד את שירך ואמשיך לקרוא את יצירותייך כמו כן להגיב.
תודה על תגובתך החמה.
חיים
[ליצירה]
צריך להבין שבכל עם ישנם אנשים שונים זה מזה,
ודעותיהן מנוגדות מהכלל המוביל ועל כך הם סובים
פיזית והן נפשית.
אביב לשכוח לא, לסלוח לא, אך את אילה אשר היו מצד השני של המיתרס יש לקבלם בזרועות וחום
רב ככל שתאפשר הנפש!
תודה על ששיתפת אותנו במכתב האישי כל כך.
כן ירבו כמו קריסטיאן שלך.
תודה: חיים
[ליצירה]
אהבתי הו מה אהבתי!
את השקיעה על כל גווניה ותנועתה, את תנועתה של
נפש האדם, סביב אהבה גועשת הקושרת לבבות.
עברנו את כל זה אולם להזכר בזה עם שירך,
מתווסף אפקט יותר טוב וחזק יותר.
תודה לך:
חיים
[ליצירה]
אלון בר ורדף השיג היקרים!
האינכם רואים שכל רצוני היה להתבדח?
אל תהיו כל כך רציניים, מעט חוש הומור על מנת
לפרוק מתח מצטבר, כדי להמשיך וליצור מחדש בכוחות מחודשים.
סילחו לי אם כך על כך.
שלכם בידידות:
חיים
תגובות