באור הכבוי ששם.
בדרך שהולכת ונסללת עם בוא הרגלים
שדורכות עליהם
בבדידות שאין בה מזור עד
המפגש עם בדידות נוספת
בצמיחה התמידית שמקיימת קמילה
בהיסוס שלא יודע
מה, ואיך
במה שעוד לא הובן לי, אשִיח
(ותִתעטף עלי רוּחי)
תאיר ארץ
-
עדיין מחפשת את המילים שלא נהגו עוד מעולם
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מהודק הכוונה למאוחד, מגובש. [ליצירה]
- [ליצירה] מנחם, ילד. אתם נוסטלגיה חמוצה-מתוקה. אוף, איך שהזמן לא ממתין [ליצירה]
- [ליצירה] ושוב אכתוב כמה שטוב.. [ליצירה]
- [ליצירה] .. חמווווווד! אגב, פשוט לכי יומאחד לגן ותלמדי את הגננת את הסוף הנכסף. חוצמזה, רציתי לתקן נקודה מאד בסיסית: בטהובן הוא המוסיקאי ה א ח ר ו ן שאפשר להגדירו נוגה!! אני מוחה בתוקף! זה מה שקורה כששומעים רק את החלק הראשון של סונטת אור הירח.. [ליצירה]
- [ליצירה] אדיר.. תודה על ההמלצות! [ליצירה]
- [ליצירה] סליחה, אבל הקטע הזה עשה לי רע מאד. זה משל למשהו? תיעוד של אירוע? או חלום שזה יקרה? מצד התיאור, חוסר האונים אכן זועק, מצד התוכן, לא פחות חשוב, הרוע זועק עוד יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושבת שיש פה הרבה מקום לפרשנות לפני שזולגים לאנטישמיות- מי החליט שהכותב התכוון להריסת בתי ערבים? לי, אחרי כמה וכמה קריאות, היה דוקא נדמה שמדובר על הריסת בתים בגוש קטיף (ואולי אני נורא תמימה). נסו לקרוא זאת כך. [ליצירה]
- [ליצירה] הוא יושב צמוד לחנות הסידקית, מול חנות צעצועים גדולה שצמודה למאפיית עוגיות.. ברח לי השם של הרחוב.. [ליצירה]
- [ליצירה] ביננו.. אין פה משהו "קשה". נדרשת רק התבוננות. וסליחה שקלקלתי לך.. אני אשלח לך מסרישי עם אגוז נוסף לפיצוח כפיצוי. טוב? [ליצירה]
- [ליצירה] התרגשתי.. איזו מתיקות.. פשוט דבש! אני כל כך מזדהה עם הדקויות הקטנות של התחושות, של הרטט הראשוני הזה. הרבה הרבה מזל טוב, איחולים מעומק-לב.. [ליצירה]
תגובות