חסר לי רק שורה אחת בסוף במשקל "שום רגש טוב אינו מפציע"..
וכבר אמרתי לך מה דעתי על מלנכוליות צרופה..
"אתה אוהב את הפוזה המלנכולית הזאת, את אומרת. אתה מחפש ומוצא את זה, אתה מכור. אתה לא יכול אחרת. לפעמים אני שונא את הכנות שלך אבל נדמה לי שאת צודקת. אני מחפש ומוצא את זה.
כנרה שאני לא יכול אחרת".
עצב הוא כלי, שלב בדרך ל-
אסור להישאר תקועים,
מכורים.
ואגב, החברים של נטאשה, כמובן.
[ליצירה]
חסר לי רק שורה אחת בסוף במשקל "שום רגש טוב אינו מפציע"..
וכבר אמרתי לך מה דעתי על מלנכוליות צרופה..
"אתה אוהב את הפוזה המלנכולית הזאת, את אומרת. אתה מחפש ומוצא את זה, אתה מכור. אתה לא יכול אחרת. לפעמים אני שונא את הכנות שלך אבל נדמה לי שאת צודקת. אני מחפש ומוצא את זה.
כנרה שאני לא יכול אחרת".
עצב הוא כלי, שלב בדרך ל-
אסור להישאר תקועים,
מכורים.
ואגב, החברים של נטאשה, כמובן.
[ליצירה]
הקטע מיוחד הרעיון יפה והצליל מצוין אבל בהתחלה זה נשמע כאילו את יודעת בדיוק מי זה המישהו שלך ואח"כ את כותבת שאת לא יכולה להחליט???
את הסוף בכלל לא הבנתי לצערי...לי זה עשה קונוטציה של סצנת התאבדות...????
ושוב, בכלליות- מקסים.
[ליצירה]
נסיך.....זה נורא.... זאת אומרת השיר מדהים אבל תוכנו ממש קשה..
למען האמת איך שהוא בהתחלה נתת לי הרגשה שאתה בתחילת מסע התעודדות מבורך...ופתאום- מוות, פצעים, שנאה...אווץ'!
אני באמת מאחלת לך שכבר תגיע למסע של התגברות והתעודדות ותראה שוב עוד כמה מליון דברים מדהימים יש לחיים להציע.
בהצלחה!
נ.ב "לסקול בפצעים ישנים"...-סוקלים באבנים לא??... אני לא מצליחה להבין מה זה לסקול בפציעות כנ"ל על "לרגום בפגיעות במכאובי אחרים"...אשמח אם תוכל לבאר.
[ליצירה]
אני לא בטוחה שהבנתי... אבל הדימוי "על גליו שרועה שקיעה מרוחקת". פשוט קנה אותי.
וכמובן גם שאר השיר שגם אם לא הצלחתי להבין עד הסוף כתוב בצורה מהממת!!!!!
תגובות