שורף,
צורב,
בוער.
חור שחור,
שום רגש טוב אינו מפציע.
קר,
פוצע,
כואב.
נתי ארנברג
-
משתדלת לחיות!!
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] חסר לי רק שורה אחת בסוף במשקל "שום רגש טוב אינו מפציע".. וכבר אמרתי לך מה דעתי על מלנכוליות צרופה.. "אתה אוהב את הפוזה המלנכולית הזאת, את אומרת. אתה מחפש ומוצא את זה, אתה מכור. אתה לא יכול אחרת. לפעמים אני שונא את הכנות שלך אבל נדמה לי שאת צודקת. אני מחפש ומוצא את זה. כנרה שאני לא יכול אחרת". עצב הוא כלי, שלב בדרך ל- אסור להישאר תקועים, מכורים. ואגב, החברים של נטאשה, כמובן. [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא בטוחה שהבנתי... אבל הדימוי "על גליו שרועה שקיעה מרוחקת". פשוט קנה אותי. וכמובן גם שאר השיר שגם אם לא הצלחתי להבין עד הסוף כתוב בצורה מהממת!!!!! [ליצירה]
- [ליצירה] היי מאמי אני כאן!!!!!נשכח נתלכלך ונהנה מכל רגע (שלי איתך.....(: ) מחכה ומצפה!!! [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט מדהים!!!!! הכתיבה התוכן ובעיקר (בעייני) הרעיון שבסוף !!!! יש בו לדעתי ציניות מסויימת ובכל זאת הוא כל כך נכון.... [ליצירה]
- [ליצירה] חוזרת בי!!!!! יפיפה כמו שזה. [ליצירה]
- [ליצירה] בהחלט!! [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט, יפה!!!!!!! [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את העוקצנות (אבל זה באמת כואב כשקולטים שככה זה באמת...) יפה!! תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו הצלחת בצורה המדויקת ביותר לתאר את התחושות שלי בימים אלו..... אל תרפי!! [ליצירה]
- [ליצירה] האם הזיכרון שנשאר הוא המדד לחיים בעלי ערך??? הרי כמו שאמרת כלום לא ייזכר בגלגול הבא, וגם אם שם ייחשף יעלם שוב בגלגול הבא... האם יש איזה שהו נצח בו כלום לא ישכח? כי אם יש למענו אני מוכנה לחיות. ואולי פשוט לא הבנתי את המונולוג. בפעם העשירית שאני קוראת אותו אני כבר לא בטוחה. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה תיאור משובב!! אמנם הסוף מדכא במקצת ועדיין הזיכרון שנותר בי הוא של צמיחה. תודה! [ליצירה]
תגובות