ורז טמון בלבי
ושמים מתכסים בעננים
אתה ואני
כאשכול ענבים
כענף בלי עלים.
לילה בלי כוכבים
ויום בלי שמש
גבעול בלי פרחים
רואה זאת- אלוהים.
אתה ואני...לעולם?
נאנחת בשברון מתניים,
נותרת שדופה לגמרי
איפה תשהה אהבתי?
השד כן יודע!
[ליצירה]
גם אני
גם אני חושבת שאין זה מיועד לקטגוריית השירה,
המון רגישות המון אהבה המון כאב.
עם זאת אני חושבת שיש מקום להשמיט כמה משפטים משום שזה ארוך מידי,כי הכתיבה היא טובה וגם התכן
זאת דעתי.
[ליצירה]
השיר הזה הזכיר לי את השפט "חייך לעולם והעולם יחייך אליך" זה מה שאת עושה וזה נהדר.
אני מאחלת לך שלעולם לא יסור חיוכך.
להמון אנשים קשה לחייך והלוואי ....שגם הם ילמדו.