חשבתי על זה, ולכן בדקתי מה פירוש המילה "שותת" - ובכן.. התרגום של המילה הוא flow.. - נוזל\זורם.. וככזה ההגדרה מתאימה לשני המצבים וממילא מאפשרת "תרתי משמע" תקין לחלוטין..
להעיר- בדרך כלל היופי במשפטים כאלה הוא ההקבלה בין התופעה הפיסית ובין המשמעות הרעיונית שאנו נותנים לה. פה, עך אף שהמשמעות הרעיונית נאה בהחלט, מבחינה פיסיולוגית זה רחוק מלהיות מדויק: הלב לא שותת דם, הוא מספק דם לגוף. לב שותת דם הוא לב פצוע שכבר לא ממש פועל, כך שנדמה לי שהמשפט חסר קצת עוקץ.
[ליצירה]
למעיר ההערות הקטנון
חשבתי על זה, ולכן בדקתי מה פירוש המילה "שותת" - ובכן.. התרגום של המילה הוא flow.. - נוזל\זורם.. וככזה ההגדרה מתאימה לשני המצבים וממילא מאפשרת "תרתי משמע" תקין לחלוטין..
[ליצירה]
אם אפשר
להעיר- בדרך כלל היופי במשפטים כאלה הוא ההקבלה בין התופעה הפיסית ובין המשמעות הרעיונית שאנו נותנים לה. פה, עך אף שהמשמעות הרעיונית נאה בהחלט, מבחינה פיסיולוגית זה רחוק מלהיות מדויק: הלב לא שותת דם, הוא מספק דם לגוף. לב שותת דם הוא לב פצוע שכבר לא ממש פועל, כך שנדמה לי שהמשפט חסר קצת עוקץ.
[ליצירה]
שיר משובח
בעעע :-) אני מבין עכשיו למה חשבת שזה לא משהו...
התכוונתי "גרוש" במונח של "כן.. השיר הזה? <נשיפה קלה על האצבעות> לא משהו בכלל, בשניות עשיתי אותו... מה, הוא יפה? באמת?!"
ובסוף כתבתי "או שלא" = הסוגריים אמורות להביע מחשבות של "אולי" ו"כנראה לא, ועדיין" - הם לא מובאות כמנה העיקרית...
בשירים כאלה בתכל'ס מה שהולך יותר ומעניין יותר זה המחשבות שמאחורה - שבסוגריים, כי בסופו של דבר בהרבה פעמים הם האמת (או במקרה הזה, מה שמקווים שבאמת יקרה) שמסתתרת מאחורי המסיכה.
אמרתי שאקרא בביקורתיות יתר - רק אז שמתי לב לחרוזים ולכך שהחריזה לא מושלמת.
לדעתי זה מעולה.
החריזה במקרה הזה אינה העיקר - היא רק רפרפת שעושה את העסק יותר בליע (יש מילה כזו? "בליע"?)
בקיצור (למי שאולי יבין משהו הפוך ממה שכתבתי:-P) - טוב מאד.
[ליצירה]
חביב חביב למדי.
כמה הצעות שיפור :
אני תוהה האם כדאי לשנות את החומוס פול ל"על האש" - יותר נאמן למקור ועדיין שומר על הסגנון העכשווי.. (צודה לי צייד...) - לשיקולך.
בנוסף - אם יש מקור לכך שבשמים מצטערים על עשיו, אולי כדאי להביא בסוף את זה כציטוט במקום שורה קצת-תלושה שכזו. ("ורוח הקודש וכו').
אה, ובתור 'הצעת יעול' שכזו - אולי כדאי לתאר את היחסים של עשיו כבכור שבכורתו נמכרה : המעמד שלו בבית, ההרגשה כלפי יעקב וכו'...
אבל חוצמזה? חביב בהחלט.
[ליצירה]
אהממ... תודה למגיבים
סתיו ואניה - תודה. מקווה שאחזור לכתוב (הפסקה של כשנתיים. בעעע)
רדף השיג - ה'חבורה הישנה'? אחלה של שם (אנחנו בפגישות השבועיות הסודיות שלנו קוראים לזה old school, אבל גם זה שם) :-)
בקשר למה שנשימה מטהרת כתבה - אין חובה לקשור סוף להתחלה, אבל זה תמיד יוצא נחמד שעושים ככה (לדעתי) - יש למישהו רעיון איך אפשר כאן?
בעז - המטרה לא היתה בדיוק מסר, אלא יותר תשובה ל"איך זה שהסבירו לברנש למה לא גוללים את האבן ופסוק אחר כך הוא גולל אותה - וזה עובר לו די בשקט?". על הקטע עם יעקב ורחל... לא'דע, התלבטתי האם להכניס את זה לעסק וקצת הפריע לי (לפחות עכשיו) לעשות את ההאנשה הזו בקטע הרומנטי\בינו-בינה לאחד מהאבות (אולי זו הסיבה שיעקב לא דיבר כל הסיפור...).
[ליצירה]
איזה חמוד :-)
טוב.. אני אישית אמור להיות נגד השיר - שמואל הרי הולך על שן, לא על תבעיון בעיו.. :)
אגב, זוכר את הג'אז שחיברת על "השור, הבור והמבעה"? :)
אחחח... היו ימים...
תגובות