אֵלַי, אֲהוּבִי, לֹא חוֹזְרִים
מֵרְעִיָּה בִּשְֹדוֹת זָרִים
גַּם לֹא עַל אַרְבַּע
גַּם לֹא הַטּוֹב בַּבַּחוּרִים
אוֹ הָחַנְפָן בַּמְּחַזְּרִים
אֵלַי לֹא חוֹזְרִים.
ארז ליטמן
-
אפשר ללמוד עלי מהשירים שלי. כך אני מקווה לפחות.
לקט יצירות
- מר סדקני
- מה לי מחיבוקיך הקרים
- זיפיך השחיתו את פני
- "על גבול הים האחרון..." - לזכר נתן יונתן
- דיפלורומנטיקה
קשור אלי
- [ליצירה] האם זה שיר ? היי גיל אהבתי. מכיר את זה. מזכיר לי את "פחות אחד" שכתבתי. לדעתי תזדהה איתו. אבל השאלה אם זה מתאים להיות מוגדר "שיר". גם לי עצמי יש לבטים לגבי דברים קצרים מאד שיוצאים לי. יותר מתאים לקרוא לזה "משפט אחד ארוך" לדעתי. לא יודע. אשמח לשמוע דעתך. [ליצירה]
- [ליצירה] לא כל כך מופרך לאה גולדברג כבר כתבה: "ורק לערב צבע של תפוז"... :) אני מאמין ששי מודע לזה. שיר ייצרי. אני אוהב שירים ייצריים. [ליצירה]
- [ליצירה] שמחתי לראות שפרסמת את השיר(ים) הנפלא(ים) הזה(אלה). כל כך מלאי קסם, שניהם ביחד וכל אחד לחוד. וכן, מצטרף להכרזת השובבות של מישהו פה. ארז :) [ליצירה]
- [ליצירה] צמרמורות רואים שכתבת מאהבה... [ליצירה]
- [ליצירה] מעולה פששש, שיר מורכב ועמוק. אני לא רואה מקום להלצות ולניסיונות שירה של השיר... לא מובן לי הלך הרוח המבודח של הכותב. [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה לאפרת היי אפרת וקודם כל תודה אני נוטה להסכים אתך לגבי הסיום פשוט זה נכתב במשיכת קולמוס ורק עכשיו קצת שיפצתי, גם בשאר הבתים אולי ינעם לך יותר ובנוסף, הצבתי לעצמי מגבלה קצת בעייתית אבל אני מעדיף לכתוב לך את זה בפרטי :) ארז [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי ולא יכולתי שלא לחשוב על "אם אדם נופל ממטוס באמצע הלילה רק אלוהים מכיר את סוף הנפילה" ואצלי הדהד ה"בקרה" גם לכיוונים של זיעה קרה ו-קרי לילה... לא יודע אם לכך כיוונת, אבל זה בהחלט מוסיף. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] שיר חמוד בעיקר דרך הצגת השתלשלות הסיפור. מעביר תחושה הרפתקנית. [ליצירה]
- [ליצירה] אני אוהב כל כך דברים כאלה....תיעודים כל כך מדוייקים ובזמן אמת לכאורה... או שלא לכאורה... ועדיין - זה שיר. זה נפלא. זה סוג היצירות שמעבירות בי רעד. אולי כי ברור שכל אחד היה במליון ואחד מצבים כאלה בדיוק, וכל אחד בוחר לכתוב את השיר שלו על שבר אחר מהשלם. [ליצירה]
- [ליצירה] נגעת ללבי מי שכותב כאלה שירים אסור שיגיד/יחשוב על עצמו במונחים של "סתם". נא לשנות ניק ומהר. וכמובן, מי כמותי יכול להזדהות עם שירך ולהבין את כאבך. אני שמח שאני לא היחיד שכותב כאן מהקבוצה הזאת. אנחנו הולכים ומתרבים (כן כן, זה פרדוקס:) ) תרשה לי לסיים במשפט שכתב נתן יונתן בשירו "קח אותי למשל" שמאופיין בניחוח הומו-אירוטי מובהק, ושלא יכולתי שלא להיזכר בו במהלך קריאת שירך: "ידידות היא לפעמים כינוי לאהבה אסורה". ארז. [ליצירה]
תגובות