עיגלתי את כל הפינות
בהן הזרתות נתקלות
חוץ מן הפינה בה
הכי כואב לי להיתקע...
גרשון הולצמן
-
מקווה שהרוח תמשיך בי לנשב
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] "ללא שם" הגירוש היכה את נשמתי. אני רואה את שירי כהמשך לתחילת שירך. http://www.tzura.co.il/tshsd/yezira.asp?codyezira=22715&codedirecttguva=2891 [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד רק תשימי לב שהניקוד של הוי"ו במילה "ואבך" הוא עם קמץ ולא פתח. ואני מסכים עם הנאמר שלא ברורה הכונה, אבל מצד שני זה מאפשר לתת לשלל מחשבות לא בהכרח מכוונות לשיר להיפרס. [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים הזדהתי כ"כ עם הקטע, אני עצמי כתבתי משהו הנושא לפני 5 דקות... כתיבה מצויינת. [ליצירה]
- [ליצירה] תמיד געגועים ואהבה... יום נעים. [ליצירה]
- [ליצירה] דמעות?... נראה לי שהסיפור גולש מן המציאותי קצת... [ליצירה]
- [ליצירה] בלעדיהן? אם הן לא היו, היה עולם משעמם, לא? תודה לך... מקווה שיהיו לך חלומות נעימים יותר משלי... [ליצירה]
- [ליצירה] על ראשון ראשון, חריזה בשירה בת זמנינו אינה כחריזה בימי הביניים של ספרד, שם יופיו של השיר נבחן בחריזה מעודנת, החריזה בת ימינו לעיתים מטרתה לשבור את הכללים המתווים אותה ולכן לעיתים, בעיקר במקרים של שירים מהמקורות, כאשר השיר שובר את כלליו של המקור דרכו לשבור גם את המקצב ואת החריזה, זו דרכי על כל פנים. שנית לא הבנתי את שהוספת מעצמך, מה הכונה סיומות אינן מתחרזות? אולי הכללים החרוזיים (שאינני מכיר, ואשמח אם תעשיר אותי בידיעתם) טוענים כך, אך, שוב, ישנם שירים בהם מתבקשת החריזה המושלמת וישנם שאין זה מדרך השיר להתאים עצמו לחריזה. דבר נוסף, אם כל היות שיר השירים פיוטי עד מאוד הנה דל הוא בחרוזים. על כל פנים אני מודה על הערותיך הבונות ואשמח להמשיך לקבלם ולהשתדל לתקן את שביכולתי, שבוע טוב! [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה דמגוגיה ארסית מלאה בבורות ובניצני תובנות סרוחות המרקיבות משנים של ריקבון רוחני בביצתו של השמאל הקיצוני שונא היהודים ואוהב האויבים. [ליצירה]
- [ליצירה] זה לא רק הבכי גם כל הגילויים הללו בפגישה הרביעית, כאילו הדמויות מכירות כבר שנים כדי לחלוק ככה את סודות נפשם הכמוסים ביותר, ואת כאבם העמוק. מצטער אם זה לא נראה לי מציאותי, אם לך קרה שבפגישה רביעית בכית מול משודכת אני לא יודע מה להגיד, ואולי עדיף שלא אגיד. [ליצירה]
- [ליצירה] צודקת שזה מעט מבלבל, אבל אני חושב שזה חלק מהבלבול שחשה יערה, התמוטטות העולם מסביבה, וגם חוסר הקשר של מוטי לעולם, ופתאום בבלאגן באה המכה הקשה ביותר, חשבתי שזה יוסיף נופך רגשי לדמויות, ובכל זאת אם תשימי לב יש הדרגתיות מסויימת שתוחמת מיהו החי ביותר ומי כבר לא ובינהם מי שחי במציאות אחרת, בקיצור יש כונה אפילו בניקוד אם תשימי לבף אך יכול להיות שהצדק עמך וזה מבולבל מדי בשביל סיפורת. [ליצירה]
תגובות