בו נחרוז
בוא נצחק
בוא נברח
בוא נלמד
בוא נתפרע
נשתולל
נתפקע
בוא נלך בוא
נבוא בוא
נכתוב את כל שיש
בו
ונישן...
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שי: הייתי משנה את שכתבת כך: "הרוח נשאה אותה כאבק לעיניי וכסערה חולפת עברה על פניי מותירה תחושה של בדידות" ומפרסמת זאת כיצירה יפה, יפה ביותר! (שנוצרה מסיעור מוחין של שלושה יוצרים, שזה יפה עוד יותר) [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, זה כבר משחק מכור מראש... מדהים בתיאור, נעים לקריאה, מעורר רגש, עדין, חזק, שקט וצורח- והכל יחד... אין עליך, אין, אין! [ליצירה]
- [ליצירה] ואם יורשה לי, לפי הכרותי עם כותב המסרים הברורים :) הוא האחרון שיכעס על ביקורת כזו ובכלל... חג עצמאות שמח לכולנו (ועוד קודם- יום זכרון עצוב) [ליצירה]
- [ליצירה] יוסי יקירי, לא פיספסת דבר, אם היא האחת של חייך, תלחם עכשיו- אף פעם לא מאוחר (החרוז יצא בטעות...) אם מרגיש שוויתרת מוקדם מדי: א. זה לא נכון, כנראה שלאז זו היתה ההרגשה ואיתה היית צריך לזרום... ב. עכשיו תקום- תצעק ותילחם, תגייס את כל שיש בך/לך ואל תתייאש, ואם זה לא ילך- תדע שניסית ותוכל בלב שלם יותר, רגוע יותר, כואב יותר, אבל גם יותר למוד ניסיון ומפוכח. בנוגע לשיר- תנסה פחות חרוזים, יותר לזרום עם המילים, לקטוע שורות, לא להתחייב לסיומות... (טוב נידבקתי ממך בחיידק החרזת, אני מפסיקה כי אני כבר נסחפת)... נדבר... איה:) [ליצירה]
- [ליצירה] טל- כתוב זורם, משעשע, רגיש, פשוט מקסים. לגבי התוכן, יש לי קצת הסתייגות, אבל כבר פירטו אותה כאן מכל כיוון אפשרי... רק אומר ש: החיים כל כך מלאים, יפים, משכרים בנפלאות ובטוב שהם טומנים בחובם, צריך רק להושיט יד ולקחת מהעושר המאושר הזה... לעניות דעתי, כמובן.... איה:) [ליצירה]
- [ליצירה] אני בנשימה עצורה, קראתי שוב ושוב, זה שונה וחזק וסוחף וקשה ואמיתי ונוקב ובעיקר-יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה, פתאום היצירה הזו חוזרת לי מהעבר, שכחתי מקיומה קראתיה כאילו לא אני כתבתיה. מעניין... [ליצירה]
- [ליצירה] לא מצאתי כאן עצב או אכזבה, אלא כתיבה תמה מלב הומה ומלא... צר לי אם זה לא הובן כך... [ליצירה]
- [ליצירה] זה התחיל יפה.... אבל לא הבנתי את השורה האחרונה והקשרה... [ליצירה]
- [ליצירה] אך, איזו פשטות, איזה יופי! נהדר!!! [ליצירה]
