ציף ציף מעל לרציף
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תשובה (רצינית) הפיגור בתגובות נובע מהפיגור בפרסום היצירות. קשה להגיב על 60 יצירות שמשוחררות לפירסום ברצף אחד, אחת לשבוע. אנא הפנה את תשומת לב המערכת לעובדה זו. אלישע [ליצירה]
- [ליצירה] זה "שיר שיר" כמו שאומרים. אין ספק לגבי האיכות שלו. באשר לתוכן: לא כל סרט נגמר "כמו סוף של סרט" לא לכל סרט יש happy end . יש סרטים שיש להם מסר עגום והסוף איננו "הרעים מפסידים". סוף הסרט הוא המטרה של הסרט ותלוי בתסריטן, בבמאי, אולי בספר שעליו נעשה הסרט. את הסרט שלך אתה כותב מביים והסוף לא ידוע מראש. גם בחיים לא הכל מתפתח כצפוי והחכמה היא להתמודד עם תסריטים לא צפויים מראש ולצאת מהם כשידך על העליונה. אם הסוף הוא טוב או לא, זה עניין של זווית ראייה וכושר עמידה. אבל החלום על סוף טוב ומאושר הוא תמיד לגיטימי ונותן מוטיבציה. [ליצירה]
- [ליצירה] מחמאה והערה הרעיון של השיר מוצא-כן בעיניי. לאמיתו של דבר זה סדר הדברים שבו אני כותב את יצירותיי (הקצרות בדרך כלל). הערה לגבי החרוזים בעברית: בדברי חז"ל נאמר: "לא תחרוש בשור וחמור" כי החמור המסכן לא יעמוד במסע הזה. משוררי המאה העשרים לקחו את האימרה הזאת וכתבו: "לא תחרוז בשור וחמור", לאמור חרוז חייב להיות בהברה מלאה. לדוגמה: "סיפור" ו- "כיפור" הם חרוז. עוד דוגמה: "ילדים" ו-"ורדים" הם חרוז. לעומת זאת: "ילדים" ו-"הורים" אינם חרוז. הבעיה שרבים חושבים שכל שמות העצם ברבים מתחרזים. כי הם נגמרים ב-"ים" אבל זו אינה הברה מתחרזת כי החיריק הוא מתחת לאות הקודמת ורק שלוש האותיות ביחד עם החיריק יוצרים הברה. יש עוד הרבה כללים לחריזה אבל זה בפעם אחרת. בינתיים אני מקווה שלא בילבלתיך וסיבכתיך. אשמח אם תגיב לתגובתי זו. תודה על תשומת הלב ציף-ציף מעל הרציף (זה חרוז)..... [ליצירה]
- [ליצירה] מלודי, אני מצטער אם דבריי לא היו מובנים. ובכן, זו ברכת הדרך לילדה שחשבה שהיא אבודה ועתה היא החליטה להפסיק לחלום ולהכין לביבות אמיתיות. ילדה - תצלח דרכך, ממני. בלבביות אלישע [ליצירה]
- [ליצירה] אלדר ידידי, אל תחפש בעד מי אני. אילו במקום לחפש בעד מי אנחנו היינו פשוט מקשיבים אולי לא היינו צריכים להיות נגד. השיר הזה מדבר על המציאות האבסורדית בה אנחנו חיים. כולנו. זו תמונת ראי שלנו. אולי זה נראה מגוחך. אותי זה מזעזע......... אלישע [ליצירה]
- [ליצירה] למצלול פאתוס תודה על התיקון - ראה גרסה מתוקנת. ציף ציף [ליצירה]
- [ליצירה] אילו היו לך אוזנים, הייתי אומר לך בפשטות: א ל ה ד ב ר י ה ס ת ה אבל אין לך אוזניים יש לך רק פה גדול. לכן אתה ממשיך לטחון ולירוק לכל עבר, ואפילו לא מתייחס לאנשים שעדיין לא נמאס להם להגיב לארס שמפיקים "שיריך". אני מעריץ את עורכי האתר שעדיין מרשים לעצמם לפרסם את כל דברי הבלע שלך. אני במקומם הייתי מסביר לך שאתר יצירה איננו במה להסתה. אבל אתה בין כה וכה לא תשמע, והדרך היחידה היא לסתום לך את הפה ולהעיף אותך מהאתר. [ליצירה]
- [ליצירה] אלוהים אינו בשר-ודם. למי שמאמין באלוהים הוא לא ימות, ולמי שלא מאמין בו, הוא כלל לא ייוולד. לפי גישה זו אין משמעות לאמירה "אלוהים מת" אם הוא לא נולד אז הוא לא ימות ואם הוא קיים הוא ימשיך להתקיים. מי שעוסק בשאלת מותו של אלוהים, מאשר את הגישה שאלוהים הוא עניין פרטי, וכל אחד יכול להחליט לעצמו אם ומתי הוא חי או מת. [ליצירה]
- [ליצירה] לכל העמים אותן זכויות. גם הזכות לא להכיר בזכות קיומו של עם אחר ?!?. האם לדעתך אפשר באופן דמוקרטי להחליט על דיקטטורה ?!?. אילו למדת קצת לוגיקה והיית מתעמק קצת בפרדוקסים היית מבין שכל "שיר" שלך הוא פרדוקס - מכיל סתירה מעצם הגדרתו. יש הרבה משוררים שכותבים שירי מחאה, אבל יש הגיון במחאה שלהם. אתה אומר: "אני חי בארץ הזאת. לכל האנשים בארץ הזאת אין זכות לחיות בארץ הזאת. (הם באו לכאן בתור ציונים והציונות היא מוקצית") זה פרדוקס. מעניין: מישהו אילץ אותך לחיות פה ? מי העלה אותך לכאן (אה, הבנתי: ההסתדרות הציונית). אז תמשיך להעלות גירה מאכילת קיבתך. סחתיין [ליצירה]
- [ליצירה] רון היקר, אל תראה בביקורת שלי קטילה של השיר אלא רעיון לשינוי שייטיב עם השיר. הרעיון של כתיבה שלא תיקרא ברור ומוכר (ולא חביב, ראה שירי "יצירות למגירה"). נקווה שהשיר הזה יפתח את ליבה לקרוא את יצירותיך. יחד עם זאת, לעניות דעתי, יש בעייה בשיר הזה, שאולי מרתיעה גם אחרים מקריאתו: השיר הוא ארוך, ואותו רעיון חוזר על עצמו מספר פעמים, ובמידה מסוימת, נכרת בו נזיפה שבאה לביטוי במשפט החוזר: "את לא תקראי את שיריי". אם דבריי לא פגעו בך, אשמח לדון אתך בהמשך. [ליצירה]
