[ליצירה]
*
קוראת. קוראת שוב. מנסה לגבב מילות תגובה. מוחקת. עוברת לדברים אחרים. עוברות כמה שעות. נכנסת. קוראת. הופכת נוירוטית קנאית ובה בעת מתמלאת רוך. אל תשאל איך. סוגרת את החלון. בורחת לעיסוקים אחרים. חוזרת שוב. עכשיו. 4 לפנות בוקר לא נרדמת. ויודעת. שביום שאצליח לכתוב מהמקום הברור הזה, שרק אמת צרופה בו-אמות.
בטוחה שהשנה החדשה תאיר לך פניה.
[ליצירה]
צליחה מאוד
אני רוצה להבין איך יתכן על הדעת שאת כותבת דברים ולא מודיעה לי על מועד פרסומם, מל שיש לך אחות, שבניגוד אלייך, מבשרת לי על פנינות המקלדת שלך...ועל זה נאמר: אם תמשיכי לשלם ככה למילים, בסוף תפשטי רגל יא כשרונאית
[ליצירה]
מממ....
תודה על התגובות. ממ נדמה לי או שיש נטיה לנשים להגיב בחוזקה על סיפורים כאלה יותר מאשר גברים?
נ.ב.ההדגשה המסיבית לא מכוונת, אבל אין לי מושג איך למחוק אותה. רק הפלאש בק אמור להיות נטוי ומודגש.
[ליצירה]
וואו
מזמן לא נתקלתי במשהו משובח וחף מכל פלצנות. לענ"ד עניין הכיסא בסוף נראה כאילו מאולץ, כי רק לבעל כיסא "מותר" להתייחס ככה לסיטואציה הזו. אולי זה נכון בעצם. בכולופן, אתה מוכשר בטרוף
תגובות