על חוטי החשמל ליד ביתי מצאו מקום שבעה שחרורים כהיי נוצות וצהובי מקור כל אחד ישב על חוט משלו. והשמיני העדיף לדאות ונוצה, שנשרה, בפיו. ואז פצחו במנגינת חיזור. כל שחרור תרם תו משלו. וכשסיימו, עפו לתוּר אחד אחד לבחירת לבו, שנענתה לצלילי חיזורו.
ומקולות השחרורים...
אהבתי את הרגישות והצומי למתרחש ליד ביתך.
לא צריך להרחיק נדוד כדי להבחין באור , בצבע, בנוצה רכה, הנקרצים כולם ללחן אהבה.
חמוד :)
ימי אור ותכלת
כּנרת~~
[ליצירה]
ומקולות השחרורים...
אהבתי את הרגישות והצומי למתרחש ליד ביתך.
לא צריך להרחיק נדוד כדי להבחין באור , בצבע, בנוצה רכה, הנקרצים כולם ללחן אהבה.
חמוד :)
ימי אור ותכלת
כּנרת~~
[ליצירה]
כמה חבל שאלה השירים שיוצאים מתחת ידינו במציאות המטורפת שבה אנו חיים.
אפשר גם לחפש את הדברים השפויים המעטים שישנם במציאות המטורפת.
אגב, מציאות כזו היתה תמיד ובכל זאת שרדנו, אז נשאל איך שרדנו, ויש לאופטימיות חלק נכבד בכך.
[ליצירה]
תודה לכל המגיבים,
אהבתי את העובדה, שאותו שיר בשלוש גרסאות שונות מתקבל ע"י יוצרים שונים כל אחד לפי טעמו וראות עיניו. הרעיון הוא אותו רעיון, אבל הסגנון הפואטי הוא אישי - כל אחד לפי טעמו. זהו סוד קסמה של השירה ואני שמח שהיה לי חלק ברב-שיח על סגנונות השירה השונים. תודה לאיש התווים, לשי דוידס, לאמילי, לשיר שפירא,
וכמובן ל א י ה ש ח ר שתרמה גרסה משלה שהיא האהובה עליי ביותר. מסר
[ליצירה]
ח ב ל ,
התחושה של שלוח רסן היא שלך, ורק אתה תוכל לרסן אותה. יום שבו לא למדת משהו חדש הוא יום מבוזבז. אבל כל יום אפשר ללמוד דבר חדש, וכל לימוד של דבר חדש הוא חגיגה. יש ימים של סבל, אבל ביום כזה אפשר ללמוד איך מתגברים על הסבל, ולחגוג.
[ליצירה]
סיפור עצוב שרבים בינינו נכבו בו. לא צריך להיות שחור בשביל שלא "ישימו עליך". אין מנוס מלהתאהב בכזאת שכולם אוהבים, אבל במשך הזמן לומדים שזה גם לא משתלם, כי רק המראה החיצוני, אינו מספיק בשביל לחיות חיים ארוכים ביחד.
ועל דרך ההומור, אמרה לי פעם בחורה אחת, שיופיה לא היה מהתכונות הבולטות שלה: "היתרון בכיעור, שהוא לא עובר" ללמדך שיופי מופלג, חולף ואז מתרוקנים ושוקעים בדכאון.
[ליצירה]
לצורה הנחמדה שלום
אני חושב המפגש הראשון מיצה את עצמו. כדי לעניין קוראים במפגשים, רצוי לפרסם את המפגשים הבאים, ולהביא לידיעת הקוראים בהודעות ה-"מרצדות" בצד שמאל שיש צרור חדש של מפגשים. מצפה להמשך
תגובות