[ליצירה]
שיר יפה. אם מותר להציע, הייתי מוותרת על
"אנשים היו שוחרי אמת
ולא זייפנים שמוכרים בגרוש
אהבה"
השורות האלה פוגמות, לדעתי, באופיו הפיוטי כל כך של השיר. הן מסבירות מדי.
[ליצירה]
איתך בכל מילה. מזכיר לי את הפזמון בשיר של ז'ק
ברל.
בתרגום חופשי: אני רוצה שיצחקו, אני רוצה שירקדו, אני רוצה שישתוללו כמו מטורפים כאשר ישימוני בתוך הבור.
[ליצירה]
תודה לכל המגיבים לשיר.
האדם אכן איננו ולא במקרה. חווה בודדה במאבק עם תאוותיה ועם אלוהיה.
הכוונה לא היתה שהיא משתעשעת עם הנחשים. היחסים בינה לבין הנחש טעונים . הם רוגמים אותה והיא משסה בהם.
השורה האחרונה אינה מופנית אל הנחשים אלא אל אלוהים. את גן העדן כבר הפסידה, את ילדיה היא יולדת בצער על מנת שימותו בבוא היום, לכן היא מרשה לעצמה לתת דרור לתאוותיה, שהנחש והתפוח מסמלים אותן.
תגובות