[ליצירה]
שתי אזנייך השעירות
תמונת שעווה האוטמת
את מוחך
בלונה פארק
של עור ותוף וחושך
מחליקים אל תוך ראשך
המתפוצץ
הנקרע משירך.
(שיר מקסים כתבתי, הא?)
ועכשיו תגובה: השיר שלך די נחמד (אם כי לא כמו שלי), אבל למה נחיריים? :)
[ליצירה]
אופס!
הודעתי לי נפלטה
לפני סיום הכנתה
ואף לפני התחלתה
אבוי, האצבע נשמטה!
נלחץ לי אנטר, המקש
בלי שום בושה, ללא חשש..
וכך הבעיה פתורה
והתשובה היא כה ברורה:
את כפילותה של רו נזנח
ואת הודעתי אשלח.
תשעים ותשעה היא תהא
ומיד יגיב אורו, ולא ישתהה.
ולשאלתה הקטנה של הרו:
איכול הוא שריפה, בעירה.
כך כתוב במילון. כך אמרו
באבן שושן הגדול, הנורא!
[ליצירה]
מישי אחרת מציעה לפונדלה מורטה להוריד את ארבע השורות האחרונות בתגובה שלו.
אביב - נדמה לי שהמילה חצוף דווקא שייכת. היא מתייחסת לרעל שלה (של בת הזוג), שבשעת כיסוף מתחזה לצוף. דווקא שלוש השורות האחרונות מוצלחות יותר משאר השיר לטעמי. חמודות ושנונות ונכונות ומבטאות את העיוורון שהאהבה גורמת.
[ליצירה]
יונתן, המשפט האחרון של פרמה הוכח בעזרת כלים מתמטיים שהתפתחו מאות שנים אחרי שפרמה מת, כך שלא יתכן שההוכחה שמוכרת לנו כיום היא ההוכחה שפרמה הוכיח בזמנו, ולכן יש רבים הטוענים שהוא פשוט היתל במתמטיקאים, בלי כל קשר לכך שהבעיה נפתרה בסוף.
תגובות