ריח האדמה הדשנה, הרעננה, והשלווה האינסופית הכחולה של השמים משגעים אותי. משהו מתערבל בתוכי. סוער, משתוקק, כמהַ. רוצָה לחזור לעצמי. מנסה להתכרבל בחיקם של אמא אדמה ואבא שבשמים, אך לשווא.
יודעת שיש רק דרך אחת להיות בשניהם.
מישי אחרת
-
סתם אחת.
לקט יצירות
- איך אעלה אל אבי?
- דבר אליו
- העונות עונות, אתה מתענה - הגרסה הבלתי מלאה
- הגשם הראשון
- העונות עונות, אתה מתענה - הגרסה המלאה
קשור אלי
- [ליצירה] אי! זה כאב! איך כזה קצר יכול להיות כ"כ קולע... [ליצירה]
- [ליצירה] וואו! חזק מאוד! ככה צריך לכתוב- מעט מילים שתופסות כל כך הרבה! אהבתי מאוד ואולי אעיז ואומר שגם הזדהיתי... [ליצירה]
- [ליצירה] מישי את כותבת מקסים. שתי היצירות שאחרונות שלך כואבות ממש, מקוה שתהיה לך סיבה לכתוב משו משמח יותר. אני, לפחות, מחכה. [ליצירה]
- [ליצירה] אימלה.. מצמרר.. ויפיפה. [ליצירה]
- [ליצירה] "התפתלות" התפתלות - זו המילה שעלתה לי כש"טעמתי" את הקטע הזה.. טוב.. מה "טובי אור נטובי" יכול להגיב על "להיות או להיות יותר"... :-) [ליצירה]
- [ליצירה] . באמת יפה. ממש ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] אאוץ'. כואב. איך שבשורה אחת אומרים מה שבמונולוגים שלמים אני לא מצליח. "רק דרך אחד להיות בשניהם..." למרות שישנה דרך אחרת... לחיות באדמה... במדינה... ובשמיים... בתפילה... א"י תו"י וע"י... הא.... אידיאלים..... יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] יפייפה פשוט יפייפה , נסי למצוא דרך אחרת ולהיות הרבנה יותר... [ליצירה]
- [ליצירה] ווה הה. א.. אא. אא אאא.. אא.. ...אאא.. לא מצליחה להגיב. ערבבת אותי עם עצמי ואני לומוצאת מילים. [ליצירה]
- [ליצירה] בס"ד על כרחך אתה חי, ועל כרחך אתה מת. את בוודאי חיה יותר ממי שעובר באדישות על החיים וכל מה שיש לו זה הבלי הבלים. אולי בגלל זה את נאלצת לסבול מחיי יתר. But I could have told you Vincent This world was never meant for one as beautiful as you. שתזכי להרבה שמחה! [ליצירה]
- [ליצירה] כשאני קוראת את השיר הוא מתנגן לי בראש בקול שלך, אבל חלק מהקטעים חסרים לי בקול שלך, כי קראת יותר מדי בשקט , ובדיוק באו כמה משאיות ופיזרו את הרגע. [ליצירה]
- [ליצירה] אחותי רק עכשיו ראיתי את היצירה הזו. מה קרה? ואיך עכשיו? [ליצירה]
- [ליצירה] יונתן, המשפט האחרון של פרמה הוכח בעזרת כלים מתמטיים שהתפתחו מאות שנים אחרי שפרמה מת, כך שלא יתכן שההוכחה שמוכרת לנו כיום היא ההוכחה שפרמה הוכיח בזמנו, ולכן יש רבים הטוענים שהוא פשוט היתל במתמטיקאים, בלי כל קשר לכך שהבעיה נפתרה בסוף. [ליצירה]
- [ליצירה] חביב, הייתי מכניסה למילון שלי. (מכיר אותו?) [ליצירה]
- [ליצירה] זאת התגובה ה-87 בשרשור. י"ג תגובות נותר לגבב כדי להגיע למספר מלבב. בקרוב חגיגות המאה לשרשור וכולכם מוזמנים אליו לסור! (וסליחה על ההתערבות הממש לא שייכת, אל תדאגו - אני כבר הולכת) [ליצירה]
- [ליצירה] נההה... ב"ה בלי להסתכל אפילו על זה שזה חוצפה מצד ילד, הסוף של מתקרבת פשוט יותר מתאים, אין מה לאמור. אם לוקחים את הסוף של ילד זה הורס את כל האפקט זלדה. לא תעשה כלאיים בין זלדה לרחל! חוצמיזה שגם מבחינה פנימית יותר אהבתי את הסוף של מתקרבת. של ילד גם לא נשמע לי מתאים, וגם פחות קוסם לי במשמעויות הטמונות בו. וגם חצוף, שלא לדבר על זה בכלל. [ליצירה]
- [ליצירה] . לומשנה - זה לא נראה כמו חשיפה ארוכה במיוחד אלא יותר כמו עיבוד ממוחשב של שתי תמונות יחד. [ליצירה]
- [ליצירה] אררר ב"ה שמתי לב שיש סאטירות נשנות, אבל בכ"ז, אם יש סאטירה שטרם ראיתי - חייבים הפניה כלשהי, יש לי יותר מדי ספרים לו בבית! [ליצירה]
- [ליצירה] שקופית, ב"ה אני חושבת שהכוונה היא שכשאנחנו ממלאים את ה' בחלומות ותקוות ודברים כאלה זה קצת מסתיר לנו את האהבה, אנחנו עסוקים יותר בעצמנו, בלבקש ולרצות דברים. ואפילו ש"לעולם" לא יגמרו המשאלות והחלומות - יש משהו גם אחרי ה"לעולם", כשיגמר המושג הזה של עולם. כשהכל יושלם וכל השאלות יפתרו. [ליצירה]
- [ליצירה] "אין לי מילים. זה קצת שקר כי יש לי המון מה להגיד" - אלול, זה שיש לך *מה* להגיד כמובן לא אומר שיש לך מילים (תבניות מרובעות ומוגבלות שקשה להכניס לתוכן את כל ההרגשות שסיפור כזה מכניס לתוך אדם. בדיוק-בערך כמו שאמרה יהודית בת עמי). מתחילת הסיפור ציפיתי למרוכבים. והם לא הגיעו. אבל זה דווקא מסתדר לי עכשיו, אחרי ההסבר שמישו פה נתן עם החוצפה. אסתר - אמרת שלדעתך הם לא הצטרפו (המרוכבים) לסיפור כי הם לא טבעיים - דייקי במילותייך... גם מספרים שליליים וגם שברים וק"ו אי-רציונליים ובתוכם טרנצנדנטליים - כל אלה אינם טבעיים. מספרים טבעיים זה מספרים שלמים וחיוביים. ~ הייתי מגיבה גם על הסיפור עצמו, אבל קטונתי. [ליצירה]
תגובות