[ליצירה]
כן, מבין לרוחך, ככה זה לפעמים, כזה מין באסא.
איך קוראים לזה: כור ההיתוך.
אגב הערה לשונית:
האינך יודע שהביטוי הוא "זוג או פֶרֶ ט" ?
"זוג או פרד" היא שאלה ששואל את עצמו עגלון לפני שהוא מחליט אלו בהמות לרתום בבוקר לעגלה.
[ליצירה]
אלמונית שלום.
השיר שלך הוא נקסים. יש בו הרבה סתירות, כמו בחיים. אבל ניכר בו היטב מעבר לפאזא אחרת, פאזא של אתגר להתמודדות עם הסתירות, מפאזא של חיבוטי נעורים לפאזא של בגרות של קבלת המציאות מבלי לאבד את האהבה, שהיא סוד חיינו. כאשר מתבגרים, לומדים איך להתגבר על הסתירות ולהפיק מהם את מלוא התועלת של אהבת עצמך ואהבת הזולת.
עלי והצליחי מסר ברור
[ליצירה]
שי ידידי,
אמרתי לך באופן אישי, אז עכשיו אגיד בקול רם, שכולם ישמעו: לא דועכים ככה סתם באמצע הדרך. אפשר לקחת פסק זמן בשביל לאסוף כוחות, בשביל "לעשות חושבים" אולי בשביל להכניס כיוונים ורעיונות חדשים, אבל אחרי שקראנו ואהבנו והגבנו, אנחנו לא מוותרים בקלות. קח אוויר ותחזור אלינו. המסר חד וברור
[ליצירה]
שיר נוגע ללב. זהו שיר החודר לשורשים העמוקים ביותר של האהבה, ששם מתגלה לך, שאם תגיע לעצמך, תמצא גם אותה שם.
הערה: השורה "גם כשאני מחכה התנהגות חברתית" אינה נשמעת לי מובנת וברורה מבחינה תחבירית.
[ליצירה]
מיקה יקרה,
(אני מקוה שזה אכן יקרה ולא יקר כי לפעמים את כותבת בלשון זכר ולפעמים בלשון נקבה)
אהבתי את ההסבר שלך על השיר הזה, בייחוד את הניתוח על המחשבות שהן קיימות בנו ברבדים שונים, ולפעמים הרובד החיצוני עוצר מלכת ומגשש באפלה כדי למצוא קצה חוט לאן ללכת, ואז בא לעזרתנו הרובד הרגשי,שהוא המצפן של נפשנו.
באשר לדרוג החכמה והטיפשות: אני כנראה מושפע מאמא שלי עליה השלום, שחלקה את העולם לשניים, וזה היה מוחלט ובלתי ניתן לשינוי - טפשים וחכמים. כמובן שילדיה היו בקטגוריה של החכמים. זה הפך את העולם לשחור ולבן ונראה בעיניי ילדותי, ולכן כתבתי את מה שכתבתי, אבל בשיר שמבטא תחושות ניתן להשתמש במטבע לשון זאת. לכן קבלי את הערתי בערבון מוגבל..
אשמח לקרוא עוד מיצורתייך מסר כפול
[ליצירה]
אני מבין את ההרגשה הזאת. זו באמת הרגשה נפלאה. בלי מחויבות. בלי עול, פשוט כך, בועת סבון. וחבל שבשביל להיות בועת סבון צריך להתבוסס חיים שלמים בשלולית של סבון עד שמישהו מנפנף אותך משם. אז שיהיה לך בכיף....
[ליצירה]
ראשית, זה מאוד משמח שיש עוד מי שכותב בחרוזים.
שנית, כיוון שאינני רוקד, הריקוד הוא בעיניי משל. מה שאני קורא בשיר של הוא - חבקי את העולם עד כלות נשמתך, תשאפי אל ריאותיך את כל מה שאפשר לשאוף, את כל מה שהחיים יכולים להעניק. אהבתי את השיר הזה ואת כל מה שהוא אמאור להביע, יותר מאשר את השיר "מכה נקודה"