צוקים נישאים
דוממים אלי
והודם עלי
כמו צופנים בחובם
סוד נשגב
נורא
ואני אַיִן בשבילים מפותלים
דבק בסלע
כי דרך לו
למדבר
לדבר
כ"ח אדר ב' ה'תשס"ג
(הוחזר בעקבות לחץ מתון..)
לצאת?! למה לצאת?..
בכל מקרה, אני אשמח אם תסביר למה אתה חושב שאני כותב באופן 'קוקניקי'..
והמילה 'אין' עושה שם את הרגשת האפסיות מול העוצמות האדירות של המדבר.
[ליצירה]
לצאת?
לצאת?! למה לצאת?..
בכל מקרה, אני אשמח אם תסביר למה אתה חושב שאני כותב באופן 'קוקניקי'..
והמילה 'אין' עושה שם את הרגשת האפסיות מול העוצמות האדירות של המדבר.
[ליצירה]
תודההההההה!!!
ב"ה
תמיד ידעתי שלחץ מתון עשוי להיות יעיל
תודה רבה :-)
אש - "ואני אַיִן בשבילים מפותלים", אם אני לא טועה, משמעו - אני כלומדבר בשבילים מפותלים.
[ליצירה]
מה?
אוי, אני כזה מסכן.
צ'מעו, אני ממש קרבן להתעללויות של השיכור הזה!
הוא מקיא עלי, ומקיא ומקיא, שופך הכל.
מתי תתבגר ותלמד לשלוט על צרכיך?
באמת!
תנקה אחריך.
[ליצירה]
טוב,
חושבני שלקשקושי השכל אני לא אתייחס.
לגבי הטענה שלך על זה שאני משהה את הכנסת ההמשך, אני פשוט לא רוצה שיהיה הפרש זמן גדול מדי בין החלק השני לשלישי, לכן אני דוחה את הכנסתו. יש?
(על כל פנים, אני מרגיש מאוד מאוד לא נעים כשמישהו מזכיר אותי או דבר שאני עושה יחד עם מישהו או משהו שהוא עושה, כשההבדל הוא הבדל של שמיים וארץ. לטובתו כמובן.)
[ליצירה]
טוב,
קודם כל, תודה.
שלומי ב"ה טוב, והשאר, דומני, אין מקומו בתגובות..
מישי - רק רציתי לבדוק אם את באמת תעשי את הצפוי, מה שכמובן עשית..
סתם, לא.
ותודה, אגב.
[ליצירה]
ובכן,
אני אחרוג עכשיו, ואגיב.
בלי לומר כל מיני מילים יפות מסביב, כמו מדהים, מקסים, נהדר, נפלא או וואוו, אני פשוט לא זוכר שקראתי סיפור יותר טוב מזה בצורה. אולי זה כי אני נוגע בדבר, ויתכן שהגזמתי, אבל כך אני מרגיש.
זה הכל, ולכן הוא בודד ברשימת האהודות שלי.
תגובות