צוקים נישאים
דוממים אלי
והודם עלי
כמו צופנים בחובם
סוד נשגב
נורא
ואני אַיִן בשבילים מפותלים
דבק בסלע
כי דרך לו
למדבר
לדבר
כ"ח אדר ב' ה'תשס"ג
(הוחזר בעקבות לחץ מתון..)
לצאת?! למה לצאת?..
בכל מקרה, אני אשמח אם תסביר למה אתה חושב שאני כותב באופן 'קוקניקי'..
והמילה 'אין' עושה שם את הרגשת האפסיות מול העוצמות האדירות של המדבר.
[ליצירה]
לצאת?
לצאת?! למה לצאת?..
בכל מקרה, אני אשמח אם תסביר למה אתה חושב שאני כותב באופן 'קוקניקי'..
והמילה 'אין' עושה שם את הרגשת האפסיות מול העוצמות האדירות של המדבר.
[ליצירה]
תודההההההה!!!
ב"ה
תמיד ידעתי שלחץ מתון עשוי להיות יעיל
תודה רבה :-)
אש - "ואני אַיִן בשבילים מפותלים", אם אני לא טועה, משמעו - אני כלומדבר בשבילים מפותלים.
[ליצירה]
אפשר.
מתותא = מתחת, אם כי אני לא בטוח שהצורה הזאת קיימת בש"ס. קיים מתותיה,או תותיה, כלומר מתחתיו, אבל אני לא יודע אם קיים מתותא.
דוד, אתה צריך לפתוח בסיבוב כזה?
[ליצירה]
*
קודם כל - תודה.
ההמשך יבוא, בעז"ה. כלומר, ההמשך מתוכנן, אבל זה לו זמן רב מאוד שהוא מתעכב איפשהו בדרך בין הראש ליד, לעפרון ולדף..
על כל פנים, אני מקווה שהוא יבוא.
חוץ מזה, זה נראה כאילו אנשים מנסים לראות (או רואים) בסיפור הזה סיפור שאפשר לפענחו, ובוודאי כותבו התכוון למשהו מסוים.
אז לא. לא התכוונתי לכלום, חוץ ממה שגלוי לעין, וקצת ממה שפחות גלוי לעין. אבל מה לעשות,ברגע שכתבתי ופרסמתי, היצירה כבר לא שייכת לי, וכל אחד יכול לראות בה מה שהוא רוצה.
אז אם מישהו מחפש פענוח, אצלי הוא לא ימצא. אבל אם הוא רוצה לתת פירוש משלו, או לנתח, ואולי גם לנסות להבין מה היה בראשו של הכותב כשכתב את זה, ואלו תסביכים נפשיים עומדים מאחרי הסיפור ובלה בלה, אין לי בעיה, בכבוד.
אבל לדידי, זה רק סיפור, ותו לא.
ושוב תודה, אם כי אני ממש לא חושב שהכישרון נוטף לי בין האצבעות, הראל. אולי יש לי כשרון ואולי לא, את זה אני לא יודע. אבל בודאי שאין צורך להגזים.
[ליצירה]
.
תודה.
ותודה מיוחדת שלא הצלחת, שי.
אם הכוונה להוסיף ניקוד ב'אלי-מות', נראה לי שזה אמור להשאר ככה.
האמת היא שלא חשבתי שאפשר לקרוא את זה כ'אלימות' כשכתבתי את זה, אבל באמת - מה זה משנה מה חשבתי כשכתבתי את זה, כל אחד יקרא איך שהוא רוצה...
תגובות