אני דלי (דליה היא הנקבה)
מתוארך לתקופה בה
גבר עטה גלימה לעורו ואשה הניקה ביתה
צמא כמו כלב לטיפה
אחת
אני דלי שיודע
אין כרגע, מחילה בנמצא. יש תנועה.
מחכה לרגע השקת גחוני
בשצף תחתיי
ומתפלל אל אלוהי-החבל
אל תיקרע - - -
נעשה את זה, נשיקה.
אהבתי את משחקי המילים ששובצו כאן:
כלב לטיפה (פ' דגושה ובלתי דגושה), השקה ונשיקה, הלך החבל אחרי הדלי או להפך... ובכלל..
כבת נאמנה למזל דלי אני אוהבת שירים בלתי נדלית.
[ליצירה]
משחקי מילים
אהבתי את משחקי המילים ששובצו כאן:
כלב לטיפה (פ' דגושה ובלתי דגושה), השקה ונשיקה, הלך החבל אחרי הדלי או להפך... ובכלל..
כבת נאמנה למזל דלי אני אוהבת שירים בלתי נדלית.
[ליצירה]
הו זה נפלא! ממש כיף לשקוע עמוק אל מה שקורה אצלך בשורות המחברת.
כי זה נמצא בדיוק על הגבול שאני יכול להרגיש כאילו אני קצת משתגע כשאני קורא ובאותו זמן להנות הנות היטב מהסיפור.
צפונה מזה לכיוון הדמיון והיית מאבד אותי אפילו לטובת איזה שיר ממוצע פה...
[ליצירה]
רציתי להגיב כבר אתמול ולא ידעתי מה לומר.
אז אומר שזה יפה מאוד ככה כמו שזה. ואני מעדיף לחשוב שזה נראה ככה כי כך רצית ולא כי אין סורק. וזו לדעתי התמונה הטובה בשלישיה האחרונה.
והחצאית והמים וזהו.
[ליצירה]
אהבתי את רוגעלך קינמון. ואת זלדה (מה זה במקור?)
אולי תיתן כמה מלים על אלפרד? וכמובן שלראות את המקור היה יכול להוסיף. (שוב זלדה וגם ה-תנו לי אלף (אלף))
[ליצירה]
כן ילד, זה בהחלט נכתב כשעמיחי מהדהד לי.
זה זמן רב שחשבתי איך לשלב את הוריאציה שלי לשינוי ולאלוהים, עד ש זה הגיע.
אבל לך תדע, אולי אולי אתה צודק.
[ליצירה]
(-:
אני מכיר אחת שעושה ממעידות כאלו, מטעמים.... אבל אני מה, אני בקושי יודע להכין עדשים...
נסתרות ומופלאות דרכי הכותב למצוא דרכים לעינו של הקורא.
תגובות