צאי נשמה נשכחה
מצאי מקומך
קומי, רמוסה מעוכה
היי את בעצמך
השתחררי מכבלי השקר
התעטפי לך בפנים באמת
הרוע ממך יעקר
ייתלש, ייבול ומת
קומי נשמה נשכחה
השקר-מחי
קומי צאי מתוך חשיכה
כי ה' גמל עליכי.
לומשנה גמלו
-
מצאוני השומרים הסובבים בעיר. היכוני, פצעוני, נשאו את רדידי מעלי שומרי החומות.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ענק, ענק נקרא-עתי מצחוק. בהתחלה הייתי בטוח שזה איזה שיר הערצה לאיזה מקובל, ואז הסוף עם הח"י שקלים, אדיר. קרעת אותי. [ליצירה]
- [ליצירה] ** כשתגיע לקרסוליים של טל רעות תפצה את פיך האומלל, בסדר נושא אלומותיו?.. חח.. מי שלא הבין מוזמן להכנס לכאן: http://www.tzura.co.il/thesite/yezira.asp?codyezira=11908&code=296 לגבי היצירה עצמה, אין לי זמן לקרוא, אבל אני אקרא בהזדמנות. לגבי הביקורת של נושא אלומותיו, אין לקחת ברצינות אחד שמעריץ את ארז ליטמן ושמואל ירושלמי... [ליצירה]
- [ליצירה] יאללה. מי בכלל צריך סדר בקיאות??? מוות לשיעורים! יוצאו להורג ספסלי בית המדרש! יחי הסטלנות! ------------------------------ מויש, עוד שיר אחד כזה ואני פותח בסבב של הלקאה עצמית וייסורי מצפון. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, רגע, אני קורא שוב. וואו.(הפעם עם נקודה בסוף) [ליצירה]
- [ליצירה] התחלנו עם קללות? הסכת טיפשון. אם גברת ויקי מוכנה להתחבק עם נשות האויב שלנו, אז בין אם עצם המאבק נכון ובין אם לאו, כל מה שיש לי לאחל לה זה בעעעעע אחד גדול. ונסתפק ב-בעעעע. נכון לפני איזה כמה זמן כל העיתונים צילמו איזה נער אחד שהאמא החד הורית שלו דוחפת אותו בכיסא גלגלים, כאילו מסכן כזה, לא יכול לזוז? אז אמא שלי היום צילמה אותו, יושב ועומד לבד ואפילו רץ. נכון מצחיק? לא, זה עצוב. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יפה! איך עושים כזה דבר? [ליצירה]
- [ליצירה] בדיוק. מילון, תסתום. (התלהבתי על המילה הזו) אני חושב שצריך לארגן איזה מפגש מכות כזה, שמאלנים נגד ימניים. [ליצירה]
- [ליצירה] ממזי, לא ידעתי ששמואל הוא אחש'ך. עדיף כבר להיות אח של אדם. [ליצירה]
- [ליצירה] מתי נבין? רק מתי שנרד מהעץ הגאוותני שלנו ונפסיק לחשוב שאנחנו הבייביסיטר של העם. [ליצירה]
- [ליצירה] מגיבניק, תסתום. ועכשיו ברצינות. יש אנשים שלפעמים באמת צריך לייבש אותם באופן חד משמעי, בשפה חד משמעית, באופן קצר וקולע. אז בואו כולם ביחד, שלוש ארבע ו... שמואל, תסתום! יותר חזק לא שומעים...שמואל ת-ס-ת-ו-ם! אחח ככה טוב. ועכשיו, מה שאני הבנתי מהשיר האינפנטילי הזה: הפיגוע שהיה בקו 2, בו נרצחו נשים, גברים, ילדים ותינוקות, נגע לליבו, וזיעזע את אמות סיפיו של מר שמואל, שכן, רצח שכזה גורם באופן ישיר לחיסולה של ההודנא ע"ה שבכלל לא נולדה, אבוי! דהיינו, עזוב אותך, אז נהרגו עוד 20 איש, שטיות, נהרגו כבר יותר מאלף. הנה משפט שאמר אברהם פורז, ממש לאחר הפיגוע, אני מצטט: "יש לתת לאבו מזאן ודחלאן עוד הזדמנות, לשקם את ההודנא. ישראל לא צריכה להגיב ולפגוע בהודנא, ממילא, במקרה שהם יכשלו (אבו מזאן ודחלאן) יהיה עוד פיגוע ואז יהיה אפשר להגיב". האוזניים שומעות והלב ממאן להאמין. לא יאומן. אז שמואל, תסתום. [ליצירה]
תגובות