מפתח פה
יצחק בן מרדכי
-
בעבר פורסמו בזאת 52 יצירות. כעת כולן מושהות כמחאה על פרסומות בלתי הולמות הנמצאות באתר.אשמח להחיותן ברגע שתשלח אלי לאימייל הודעה ממנהל האתר על צנזור פרסומות. אשמח אם תצטרפו גם אתם למחאה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] טוב... לי זה לא הזכיר שום סרט, אבל בהחלט הזכיר את 1948 של ג'ורג' אורוול. אני אישית זרקתי אותו מהיד (לא ממש, כי הוא לא היה שלי), בגלל שמפרק לפרק הוא נהיה גס יותר ויותר. על כל פנים, אהבתי את ההתחלה, למרות שהבנתי שהסוף לא נגמר בטוב. הסיפור ההוא מתאר, בצורה כמעט אמינה, איך האנשים לומדים לדכא את הרגשות שלהם, ואיך המשטר גורם להם להתכחש להרגשות ולידיעות פשוטות. "...אבל זה דמיון מנותק, ילדתי, העולם הרבה יותר טוב ממה שנראה, מסתבר..." בכולופן, הסיפור שלך כתוב יפה. שכוייעך. [ליצירה]
- [ליצירה] רדוד מדי חוץ מזה שהנושא ריחק אותי מאוד, השיר (?) עצמו חסר תוכן של ממש. לחשוב על נישואין אחרי מבט אחד? רדוד מאוד, הייתי אומר. אהבה ממבט ראשון. נכון. או שמא- תאוה? לא יודע עד כמה זה מטריד אותך, אבל הציווי "ולא תתורו" די חד משמעי, להבנתי. מצטער. אתה מדבר על רגשות שהרגשת, ואני רומס אותם לאחר יד. סליחה. ובכל זאת, אני כותב את כל זה רק בגלל שהנושא חשוב לי ואני רוצה הגינות. נעזוב את ההרגשות בצד. נתמקד בנושא עצמו. האם התורה בעד מתן חופשיות ספונטאנית לחושים, או אולי יש עוד "פילטרים" מלבדם? או שעלינו פשוט לזרום עם עצמנו באופן אינטואיטיבי? אני חושב שאין מקום למחשבות כאלה לעלות, לפחות לא על נייר, וודאי לא להתפרסם. זו דעתי, ושוב סליחה על החריפות. רק טוב שיהיה לך, בהצלחה, יצחק. [ליצירה]
- [ליצירה] נכון, נכון! עליתם על זה, הסיפור נכתב בהשראת הסאטירה של קישון. למעשה, עופים פלא' נתן את הרעיון, כשכתב תגובת זעם על כך שהסוף איננו. (ואני היצחק, כן?) ומי שלא קרא את הסאטירה ההיא מוכרח להשלים חור זה במהירות. שמח שנהניתם (בהנחה שזה מה שכל התגובות מביעות) שאו ברכה, יצחק... [ליצירה]
- [ליצירה] חוזר בי הריני להודיע קבל עם ועולם מה חדל אני, עד היכן טפשותי וחוסר הבנתי באומנות מגיעה, ואנצל במה זו על מנת להתנצל בפני הריאוגראפית המוכשרת. סליחה. באמת שלא הייתי צריך. הרבה ברכה והמשך יצירה פורה, אקוה לסליחתך, יצחק. [ליצירה]
- [ליצירה] מפעים וסליחה על ההתרגשות. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה תודה על התגובות האוהדות. גם אמא שלי קראה את הסיפור ובקשה לומר שהוא חמוד. הנה, אמא, פרסמתי. ותודה להורי שהביאוני עד הלום. [ליצירה]
- [ליצירה] חזק וטוב... פשוט משובח. אני מכיר את השיר הזה (משלומי), אבל הייתי מוכרח לקרוא שוב. יש גם דברים חדשים? [ליצירה]
- [ליצירה] . שאלה. אולי הוא יבוא, יום אחד (ואז היא תצטער שהיא חכתה לו). נו, שוין. [ליצירה]
- [ליצירה] אמממ... האמת היא שזה נאמר בהשראתו. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכם! הסתכלתי על הקטגוריות, וכשראיתי את "ציטוט", מיד נזכרתי במשפט הזה. שמח ששמחתם... [ליצירה]
תגובות