הן יורדות לאט
אבל בנחישות.
אני מנסה להתנגד,
לא נעים.
אבל הדמעות,
הן בשלהן,
זולגות וזולגות ללא הפסקה.
והכל בגללה.
היא הלכה.
היא כבר לא פה.
היא למעלה.
מתה.
מחכה לי?
הלוואי.
[ליצירה]
"לא בדברים שמחוץ לנפש
לא באוצרות חולפים ועוברים
בלב האדם פנימה
נשמעים צלילי עוגב
של הטוב היפה האמת והצדק
שם האושר שוכן."
(הרמב"ם)
וואו. תודה לך סוערתי.
[ליצירה]
הו. יש לי על זה תגובה ארוכה. אבל אולי אני אשמור את זה להודעה פרטית.
רק בעקרון הכללי - בנאדם צריך לעשות השתדלות ולא לסמוך רק על אחרים.
ולפעמים אסור לסמוך בכלל על אחרים.