הן יורדות לאט
אבל בנחישות.
אני מנסה להתנגד,
לא נעים.
אבל הדמעות,
הן בשלהן,
זולגות וזולגות ללא הפסקה.
והכל בגללה.
היא הלכה.
היא כבר לא פה.
היא למעלה.
מתה.
מחכה לי?
הלוואי.
אֶלְזַה .
-
"תאר לך בית קטן עם גדר צייר לך כלב ילדה ואישה"
-לולה-
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מממ.. |התענגות שכזו| אוהבת. מכירה. :) לויודת איך לא ראיתי את זה קודם. :) [ליצירה]
- [ליצירה] |דמעה| אוי, כמה שהוא מתוק.. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה. כיף לדעת שמישו קורא. [ליצירה]
- [ליצירה] אה.. עכשיו הבנתי. (כל אחד והחוויה שהוא עבר. יו נואו.) תודה על ההסבר. [ליצירה]
- [ליצירה] שאלת ואני אשתדל לענות כמיטב יכולתי. שאלת מה קרב אותי. זה תהליך. מבררים. שואלים אנשים. קוראים ספרים. צריך להתאמץ.. ועד עכשיו אני עוד מבררת, ומחפשת עוד תשובות, אך את הבסיס מצאתי בעזרת אנשים סביבי שהיתה להם הסבלנות לענות לי על כל השאלות "כפירה" שלי. (קשה מאוד לפרט את כל התהליך, זה המון. אני אשמח לשתף במסרישי עוד) [ליצירה]
- [ליצירה] מוזר שלא הגבתי על זה כשקראתי בפעם הראשונה.. :) קראתי שוב ושוב ואהבתי כל פעם מחדש. [ליצירה]
- [ליצירה] יקירה. מגיבה גם פה, שתדעי שאני עוקבת. :) מדמיע.. (וכל הכבוד לך שכתבת.) [ליצירה]
- [ליצירה] נותן תחושה של בדידות.. ושוב- נהדר. [ליצירה]
- [ליצירה] הו. מצוין. מבטא כמו שצריך. [ליצירה]
- [ליצירה] :/ קורה המון, הפחד שיזכירו את מי שלא צריך להיות מוזכר.. יפה + [ליצירה]
