אסתר שמיר שואלת את עצמה ואותי
מה יהיה "אחרי שהשמש תשקע"?
ואני מקשיבה למלודיה
לצלילים,
למיתרי הגיטרה שמשתלבים בהרמוניה מדהימה עם המילים.
מתמכרת למוסיקה
מביטה בנוף
וחושבת
שכשהשמש שוקעת כאן-
היא זורחת במקום אחר.
ולהיפך.
מכירה את התחושה שחיוך זוהר
מאיר את כל כולך?!?
בזאת חשתי כשקראתי את היצירה.
מקסים!
אכן כך-חג- כשהשמש שוקעת היא באמת מאירה במקום אחר.
ןזאת ממך למדתי.
תודה רבה! על זה שבזכותך גם אני יוצרת באתר!
אכן כך..
ובעניין השיר, יש סיפור יפה שקשור במשפט הזה, ושאהוד בנאי מספר בספר שלו: "זוכר כמעט הכל", סיפור על אמא של יובל גליק ז"ל שנהרג בהתרסקות מטוס אם אני זוכרת נכון. מומלץ לקרוא.
[ליצירה]
מכירה את התחושה שחיוך זוהר
מאיר את כל כולך?!?
בזאת חשתי כשקראתי את היצירה.
מקסים!
אכן כך-חג- כשהשמש שוקעת היא באמת מאירה במקום אחר.
ןזאת ממך למדתי.
תודה רבה! על זה שבזכותך גם אני יוצרת באתר!
[ליצירה]
יו! נכון...
אני גם סנילית בנוסף להכל.
חשבתי לעצמי שזה מוכר ושיערתי שזה קשור בנטיה של דברים משובחים להתרוצץ במרחבי הרשת...
נו,
עוד כמה חודשים זה שלושים...
[ליצירה]
[ליצירה]
פארודיה בחיי...
מנסה להשתמש בביטויים גבוהים נטולי משמעות ו/או מנותקים ממשמעות...
ת'כלס- אתה כל הזמן מנסה לומר שיש לך עברית עשירה, יפה ומקראית.
כמי שמבין את לשון חזל מהי פישלת.
צר לי אבל אסקופה (השטיח הקטן הזה בכניסה לבית) היא בד"כ נרמסת/ נדרסת.
[ליצירה]
:)
היי אסף!
א. אתה יכול עדיין לחשוב שמדובר בנערה שעושה פירסינג, אין לי בעיה עם זה.
ב. אין מסר ויש מסר. כל אחד יכול לקרוא כאן גם אופטימיות (כן, כן! יש, אני נשבעת...) וגם פסימיות. הדברים הם לא ממש ברורים, כמו החיים שלנו. מורכבים כאלה.
ג. לא הבנתי מה הבעיה באי אזכור הגיל הכרונולוגי של הגיבורה.
[ליצירה]
[ליצירה]
יפה
כשאני מנסה- אני לא מצליחה לתאר נוסטלגיה. הכל מבולבל ומגומגם.
כאן זה היה...
מחובר כזה. קו לקו.
:)
תגובות