בע"ה.
עיני תרות אחרי אולי
שאלות האם כדאי
כלות אל הזולת
והאור שבפני
מקביל פני האדם
וחי
שירת ליבי
על זאת הדרך מתנגנת והולכת
לאיטי
ואני רץ בקיצבו של דופק
בעקבות הקול, הרוח והחול
שמעלים ניחוח באפי
עיני תרות אחרי אולי
זו השירה שבליבי.
[ליצירה]
מקסים.
מתוך עייפותי אני דולה מעיין
שנובע מאדמת חמרה אדומה
יבשה
שהתלחלחה
ממכתבייך הנוגעים
אל ליבי
נוגעים בחלק המודחק בתודעתי
נווגעים בשכול.
אני מבין אותך מעמק היותי
ומקווה
שזה רק כשרונך
שבדה לו
ריגושים של חושך
שזה רק דמיונך הפרוע
ולא בא-
מת.
[ליצירה]
מזדהה, אך משהו לא מובן זו לא את ששולחת את הבקבוקים, אם כן למה את זאת שגם שולה?
או שמא הם לא מגיעים לאף אחד, אם כן הם לא אמורים להיות ריקים אלא מלאים במכתב.
[ליצירה]
מוכר
קראתי, וחשבתי, מאיפה אני מכיר את הסיפור הזה?
ממש מוכר לי!
לרגע הייתי בטוח שיש פהגניבה, זיוף, אך משהו בי התנגד ואמר שזה לא יוכל להיות והכיא הוכחות בקטעים שאף סופר לא היה כותב, ואז נזכרתי, הרי קראתי את זה לפני שנה פה באתר.
לוליק!
קבל זאת כמחמאה גדולה, אם הצלחתי לחשוד בך שכתב זאת סופר מפורסם אז אשריך.
[ליצירה]
ערוגה- תודה.
דיקלוש- אין מילים, רק הרבה תגובות, בכל תגובה את מוצאת עוד מילה להגיד, תודה על המילים הפשוטות, אפילו מילים מעטות שהם בחינת 'אין', עושות הרבה. אני בעיקר כותב שירים, קטעי ה'פרוזה' האלה נכתבים במהלך סדנאות הכתיבה שאני משתתף בהם, רק באופן הזה אני מצליח לכתוב קולח וגם על זה יש כאן ביקורת שזה לא מצטרף, שזה מקוטע, שאולי יש לזה יותר מדי אופי לירי/שירי?!
כנפי שחר- לא פגעת כלל, תודה על התגובה הכנה, סוף סוף יש מי שמגיב עניינית, ביקורתית, שמשתתף בתהליך הכתיבה שאפשר ללמוד ממנו.
את צודקת בהחלט בכל מה שכתבת, הקדימה אותך חלמונית שאמרה שחסר לה חוט שידרה, זה לא פעם ראשונה שמגיבים לי כך על קטעים שלי, אני מחפש לעשות עם זה משהו, האמת, כפי שכתבתי לעיל, זה נכתב במהלך סדנת כתיבה והרגשתי שזה לא אחד, אך, לא רציתי לוותר על התובנות האלה וחששתי שאם הם לא היו מדוברים בפי אדם אחד, הם היו נאבדים לי.
[ליצירה]
מזל-טוב(?)(!){איזה משתיהם נכון פשוט שמתי לב שאני הראשון שחושב לכתוב את זה}
בכלופן, גם אני אהבתי מאד וכן- השתבחת עם השנים והשינויים בתעודת הזהות מ'ר' ל'נ' ואולי- ל'א'.
שתזכו ל... וכו'