התזכור עת תָּרְתָ
בינות עלים,
בין ענפי אילן
קטפת פרי?
התזכרי ימי עלומייך
עת עָקָבְת עָקוֹב,
חָפָשְׂתְ-
גם מָצאת?
הן עוד תזכרו ימי בחורותיכם.
שאו תקוותכם
עדי עד-
מאושרים!
ליעקב ואילנית, רעים אהובים-
באהבה!
משה האיש
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מצחיק, אבל גם אני מכירה יעקב ואילנית שנשואים כבר מספר לא מבוטל של חודשים... בכל מקרה, היצירה טובה, ובהחלט תמיד אקטואלית. (מלבד העובדה שאפשר למחוק ולכתוב שמות אחרים...) [ליצירה]
- [ליצירה] מה יש להסביר? ככה זה כשאוהבים (חברים) [ליצירה]
- [ליצירה] הי, גם אני מכירה יעקב ואילנית אבל לא ממש מסתדר לי שזה עליהם.. - משה- התואיל להסביר לנו? [ליצירה]
- [ליצירה] היי שיר, זה אכן אותם יעקב ואילנית! העולם קטן. מידי. [ליצירה]
- [ליצירה] ככה זה כשדוסים, כלים שלובים. [ליצירה]
- [ליצירה] אני דווקא לא מכיר יעקב ואילנית ובכל זאת אני חושב שזה יפה ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] גמני מכירה יעקב ואילנית, וגמני חושבת שזה יפה ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] אם זה היעקב ואילנית שאני מכירה, אז זה ישן ממש. וזה גם יפה ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] למה רק אני איני מכירה את יעקב ואילנית המפורסמים? בכל אופן, השיר רענן, שמח ומאיר פניו לעתיד. [ליצירה]
- [ליצירה] הסמיילי של החיוך חסר... אגב, הערונת: יותר נכון לכתוב במקום: " שו האדה" - "שו הד'ה". [ליצירה]
- [ליצירה] על האיש שראה הכל ניתן לומר ש"כל כיוון שבו הלכנו לא הוביל לשום מקום". והמבין יבין. [ליצירה]
- [ליצירה] מיה- "כל כבודה בת מלך פנימה" זה גם חלק מהתנ"ך, כידוע, ולא נראה לי שיש מקום לבטל אותו... אם בת ישראל חשה כבת מלך, הרי שוודאי תחוש לצניעותה. מעולם לא חשבו חז"ל, ובמקרה זה דוד המלך, שצניעות פירושה זלזול בכבוד בת ישראל. את העיקרון הזה אני מקבל כחלק מתפישת התורה והתורה, כדרכה- נצחית, ומכאן שלא שייך לומר שהיא או תפישתה פרימיטיבית. אלא, שנכון שיש לתרגם מושגים אלו לחיי היומיום שלנו. מועדים לשמחה [ליצירה]
- [ליצירה] לו אודם דגל יתנוסס דומה יהיה עלי כדם דם טבוחי שמש עמים- לוהטת דם עזוקי גולג נישא בשמי חירותינו. פץ לרסיסים חלום לא קומונת חבר אכסוף חלום זוועות היה דמיון ולא בדמיון אשגה עוד לדרור ידעתי קרוא תם זמנה של זו- הלבנה - ברית המועצות הארורה. [ליצירה]
- [ליצירה] והלא אני מכירך ולא אופתע עוד. נפלא, כמובן. [ליצירה]
- [ליצירה] ולבנה תְּבָכֵּה, לילותיה כימי אז, עת שאלה לא לה מחמה מפיקת פז. אך יום יבוא, ויאיר אור מופלא, מפעם בחומו, נפש נהלאה. חג שמח! [ליצירה]
- [ליצירה] חזק ומעורר מחשבה ועם זאת, לו אני הייתי כותב בכיוון הזה אז או שהייתי "כותב למגירה" או שהייתי מנסה לתת "קונטרה". כלומר, באופן אישי לא הייתי רוצה לעודד אנטגוניזם כלפי הקב"ה- גם ככה מבקרים אותו בצורה די חריפה... ונראה שהתגובות בכלל ותגובתך שלך בפרט עידנו את הדברים ולטעמי העמידו את הדברים באור אחר, קל יותר לעיכול. ובלי קשר- אני מכיר את יצירותיך עוד מ"במה", ונהנה מהן כרגיל! [ליצירה]
- [ליצירה] מה יש להסביר? ככה זה כשאוהבים (חברים) [ליצירה]
- [ליצירה] טוב מאוחר, מלעולם לא- זה עתה סיימתי לקרוא את הכל (איך אפשר שלא). מעולה. מרגש. כן, מרגש. זהו. [ליצירה]
- [ליצירה] והקזתי דמי על יסוד הספק ומזבח הזהב הועם - כמפקפק. ביום יגוני דמעתי מלב לא ידעתי נפשי לא ידעתי מלל. ואור לו הציץ מבעד חלון אחזתיו - לא ארפה עד אראה כי - שלום [ליצירה]
תגובות