נפגשנו לקפה של בוקר,
בינות לעצי הדובדבן.
לבשת את שימלתך הפרחונית,
אני לבשתי לבן.
עם ליטוף הרוח,
ליטפתי אותך גם אני
חיוכך מציץ-צחור כשלג,
כשראשך מתרפק בחזי.
לחשנו את הנצח,
ידענו עד אין סוף
יד ביד לבטח
טיילנו על החוף.
וסוף.
[ליצירה]
מקסים, התכנים שלך קסומים. בעיני דרוש כאן קצת ליטוש. הייתי עורכת קצת את היצירה- עובדת עליה עוד קצת.
הבית האחרון כ"כ יפה שראוי, לעניות דעתי, לפרסום בפני עצמו. רק בשורה האחרונה שבו, לא הייתי חוזרת שוב על המילה "צל", משנה לצללית/צילנו/דמותינו וכיו"ב או להשאיר "אז מרגישים בלי לראות". ותו לא.
יפה.
[ליצירה]
מקסים! מאוד מעביר את הרגש,
חלומות בסוף מתגשמים, אלה שבהקיץ- חולפים.
ושעת הרוגז הקבועה- עוד תהפך (אם רק תחליטי), לשעת השמחה הגדולה!!!!!!!!!!!!!!!!!
תצליחי כאן, ובכלל, וברוכה הבאה ל"צורה".
כאן- חולמים בקול :)
תגובות