מי כבל אותי מי
קשר את ידיי ורגליי?
אנני רואה
דבר!
תנו לי ללכת...
אני לא שומעת
את ליבי
פועם יותר
לא
כמו פעם הוא
שקט.
אין פה
ריח אין
מה למשש
רק ערפול
חושים.
תנו לי לצאת !
רוצה שוב
החופש
רוצה שוב
לטעום
אהבה.
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] וואו!!! אהבתי כ"כ, הקצב, הזרימה. בתור אוהבת גאז' ופריקית של שירה- חייבת לומר שבעיני זו יצירה נפלאה! [ליצירה]
- [ליצירה] לא פשוט, לא לגמרי התחברתי, קראתי שוב ושוב, מצאתי בזה איזה תוכן שבטח לא אליו התכוונת אלא למשהו אחר, אבל זה גם טוב. מעניין. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, תעוקת חזה ולב!!! רסיס, אין לי מילים, איפה היית לאחרונה? [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, אממממ, וואו, זה מקסים, או שזו לא המילה הנכונה, זה, זה - כ"כ טוב, אה כן, הנה - מצאתי: משובח!!! ומשכר :) ולעניות דעתי, הרצף, הוא השלד של היצירה הזו, בלעדיו- זה לא אותו הבקבוק... [ליצירה]
- [ליצירה] שי- זה יפה, אפילו יפה מאוד! הסיום קצת קטוע לי- ואולי זה מה שיפה כאן! [ליצירה]
- [ליצירה] כ"כ יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, כבר אין לי מילים לכתוב בתגובות ליצירות שלך, אז אני שותקת, נפעמת... [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים! כתוב נפלא, רגיש, עדין, תוכן קסום... יצירה נהדרת! [ליצירה]
- [ליצירה] איזה כיף, עוד אחד!!! אותה שמש שזרחה בשמיך, אותן דמעות שניקדו את ימיך ואתו שיר המתנגן, חרישית, בליבך הם שייבשו את ביצת געגועיך ויחיו, את ימת אהבתך. [ליצירה]
- [ליצירה] נראה שזה נכתב כמזמין לחן. בתור יצירה לקריאה בלבד- חסר לי כאן המון...ואולי יש יותר מדי. [ליצירה]
תגובות