[ליצירה]
יפה מאוד, במילים ספורות הצלחת לבטא את ההרגשה שיש גם לי כשאני מתבוננת בטבע שזועק אליי או לוחש לו, והוא באמת אילם כל-כך- לחיות. להוריד מחיצות, לוותר הגנות ופשוט להיות, בטבעיות ובפשטות. כמוהו.
[ליצירה]
מצמרר
נוגע, בול. בלי יותר מידיי, בפשטות, באמת.
אבא- נושא הקרוב לליבי, ואיך היטבת לאחוז בתחושה שיש ומישהו אחד מעולמנו נעלם, משאיר אותנו כ"כ ריקים ומחפשים משמעות כמו שרק הוא ידע לתת. רק.
תודה רבה.
[ליצירה]
חזק ונוגע
כגעת בי מאוד, מצמרר. גם נושא השיר וגם דרך התיאור המקישה ליוסף בבור- עשית זאת בדרך קולעת ומדוייקת, והכאב מפלח..
וכמובן- הביצוע והסגנון- איכותיים ותורמים להעברת התחושות.
תודה.
[ליצירה]
ענק..
תמי, את גדולה. איך נהניתי, צחקתי כולי..
אינני יודעת בהשראת מי, אבל זה רלוונטי לרבים.
מה דעתך לפרסם בכמה ישיבות? יכול להועיל, לא?...
ועם זה שלא ניסית לחרוז ולשיר, דווקא יצא חרוזי וקליל לקריאה. תודה אחותי.
[ליצירה]
הכאב עובר דרך המילים חד וברור וקורע. ניסחת את מכלול התחושות והמראות חי מאוד, נוגע. מתחברת לתחושות אף שלא עברתי אותן ממקום קרוב כמו שלך, ובכל זאת מעיין הדמעות משותף כמו מקורו- כאב הארץ האהובה הזו. אם נחמה היא זו, רק דעי, כי הכאב והשבר של כולנו, מתחלקים בו כעניים בפירורי לחם (אלא שאצלנו יש מספיק לכולם). מן השמים תנוחמי, וננוחם כולנו, כי רק ממנו תיתכן פה נחמה. שנה טובה!
[ליצירה]
כתוב יפה מאוד, המשחק של היד והים מקסים.
לצערי, לא הבנתי את משמעות 2 השורות האחרונות ויש לי הרגשה שהן מאוד משמעותיות להבנת השיר כולו. האם אפשר להסביר לי? תודה.