[ליצירה]
אין ספק שהכותבת נותנת ביטוי למחשבותיה. אבל זה נראה טיוטה ראשונה. אני הייתי עובד על זה עוד.
יש לך את כל הזכות לבטא מחשבות. אך נכון היה, לדעתי, להעביר אותן סינון של המוח הביקורתי כדי שיהיה להן גם ערך פיוטי.
[ליצירה]
קראת / ראית את הסרט "Feed Me"? מסופר בו על עובד חְנון בחנות לצמחים. יום אחד הוא גלה צמח אקזוטי ומופלא, שהתברר כצמח טורף. בתחילה לחש הצמח בצרידות ובחוסר אונים: "Feed Me"... העובד האכיל אותו ברחמים. לאט לאט גדל הצמח פרא, לאט לאט דרש יותר, לבסוף צרחותיו המחרידות הרקיעו שחקים, שאגותיו הזוויעו, ככל שהתחזק מהמזון שניתן לו. החְנון הרחמן המשיך להאכיל אותו, ולא בחל במנות של בני אדם, אפילו מחבריו.
והמבין יבין?
[ליצירה]
רינה,
תודה על הביקורת הנחמדה, ובקשר לרעיון - זו יותר הרגשה, לקחתי את האמונה שאני מוגנת, שיש לי במה להאחז, אבל היאוש והבעתה לא בקלות עוזבות אותי.
וכמה שאני מוגנת ועטופה, אני עדיין צריכה לרוץ, כי מי יבטיח לי שכל ההגנות באמת עובדות?
[ליצירה]
תודה דעה על הביקורת, תני לי להמליץ לך על הספר "חייו של הנביא" של קארן ארמסטרונג (התרגום הוא שלי, אולי קוראים לזה אחרת בעברית) עצם הרעיון שהאסלאם והיהדות חיו בשלווה צד בצד אלפי שנים כשהיהודים מהווים חלק חשוב וצד עם השפעה בחצרות השליטים האסלאמים, אני זוכרת להם חסד נעורים ושופטת כל אדם באשר הוא אדם, המצב בו הם נמצאים הוא בלתי אפשרי מבחינתם וגם מבחינתנו בסופו של דבר. אנא, אלוהים=אהבה=אמת. כמה אהבה שאת מפיצה תחזור אלייך שבעת מונים.
[ליצירה]
פתאום חשבתי על משהו... אולי כל הקטע שלי עם לקרוא לאלוהים על בסיס נקבה זה בגלל השם שלי:
אבי-טל. אני נקבה ושמי הוא "האבא של הטל", תודו שזה יכול לבלבל ברמה האנרגטית. כאילו כבר בתוכי מובנה הקטע של אני (נשמה, אשה) מול אלוהים (אם כל הנשמות, אבא של הטל). וואו. אולי אני אכתוב על זה משהו מאוחר יותר.
[ליצירה]
אני חושבת שכל מי שמגיע לרמה של לרצוח ולאנוס סבל כל כך הרבה מהחברה (אבאמא, אנשים אחרים, וכל שאר ירקות) שההשתלחות הזאת היא תנאי הכרחי להמשך החיים שלהם. אין בי שנאה, זה יותר כמו חמלה (אחרי הכל לכל אחד יש נשמה). במקום לשלוח אותם לכלא תשלחו אותם לטיפול!!! הידד!! אני פותרת את כל בעיות העולם במחי מקלדת...
[ליצירה]
אהבה,
אני מצטערת שהשימוש צורם לך, אולי זאת הצרימה. אם יש לו צדדים זכריים וגם צדדים נקביים למה השימוש בפניה נקבית צריכה לצרום? כי זה מה שהורגלנו? הרשו לי ליצור כאן משהו חדש בשבילי ולקרוא לאלוהים במקום טאטע, אמא. הרי הוא גם וגם. אני באמת לא רואה פה בעיה.
ובואי באמת לא ניכנס להבדלים בין עמים. (שאלוהים יעזור לי לפני שאני פותחת את תיבת הפנדורה הזאת... אני לא אצא ממנה לעולם...)
[ליצירה]