האש ליחכה
את שדות האושר
לרגלינו
הרוח טיהרה
במעופה רגשות
אוהב
השמש כששקעה
סימלה את סוף
ימינו
וגשם שירד
שטף נחלי
כאב
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] איזו יצירה משובחת. פסקי הזמן שאתה לוקח מעת לעת כנראה שהכרחיים להתחדשות, לאגירה, ליצירה טובה, מחדשת וכ"כ יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] חביב ונעים, אם כי חסר בשר, לטעמי. יש את המסגרת, את הקלילות, העדינות והאופטימיות, אבל חסר המרכז לשמו תיועד המסגרת... [ליצירה]
- [ליצירה] העונג שלי, תודה לכולם! [ליצירה]
- [ליצירה] האמת, לא אהבת את השורה האחרונה, הייתי מוותרת עליה.... היא משנה את משמעות כל השיר ואחרי איזה תהליך שעובר הקורא, בלמצוא את עצמו בדמעות שלך, בכאב שלך להרגיש, להתקדם ולזרום עם כל דמעה שמפלסת דרכה על הלחי שלך, את זורקת אותו לכיוון אחר וזה חבל, בעיני. חוצמיזה- השיר יפה, כדאי לעשות הגהה, יש טעויות כתיב וגם החלפת אותיות... [ליצירה]
- [ליצירה] לכיסוף- ריגשת אותי... תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] י- זה שוב הצד השני שלך שבא לידי ביטוי בימים האחרונים. איזה יופי!!! טוב, אתה יודע שזה הצד שאני יותר אוהבת... [ליצירה]
- [ליצירה] תודה :) [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד, שונה מאיך שהתייחסת לעניין עד כה. מעניין [ליצירה]
- [ליצירה] תודה, זה ממש תאור של הרגשה, כמעט ואפשר לומר שלא היתה לי יד בזה, רק רגש... [ליצירה]
- [ליצירה] זה מקסים! והנה- בהמשך להתכתבות ביננו לגבי החריזה- כאן היא מאוזנת, לא מכבידה, ההיפך- מוסיפה, זורמת, נעימה! כל כך יפה התוכן- כמו תמיד אצלך. היצירה הזו משלבת גם מבנה וצורה נכונה. מקסים! [ליצירה]
תגובות