[ליצירה]
אכן, תופעה כזו של נהרות מתפתלים שחרגו ממסלולם מוכרת בטבע, הם חורגים ממסלולם ומותירים את הנתיב הקודם יבש כנחל אכזב בקיץ.
כך הדוברת מדמה עצמה, מקורי!
[ליצירה]
אהבתי במיוחד את הפסקה האחרונה "רק הנדנדה ממשיכה להתנדנד.... וכו'"
השורות שקדמו לה- מצאתי אותן לא מלוטשות ובעלות תיאורים ילדותיים קצת ולא מעבירים מסר ו/או תוכן נוסף...
[ליצירה]
קשה שלא להבין, עם הסבר כזה, למרות העובדה שההסבר הוא כביכול, פיזי-מדעי, הוא מעורר רוחניות באופן מופלא.
הייתי נמנעת מסיומת השלולית, כן הביעבוע, כן התסיסה והצריבה, אבל בלי אותה לולית חומה שמורידה את הקורא חזרה לכ"כ גשמי וטכני.
[ליצירה]
האמת, לא אהבת את השורה האחרונה, הייתי מוותרת עליה.... היא משנה את משמעות כל השיר ואחרי איזה תהליך שעובר הקורא, בלמצוא את עצמו בדמעות שלך, בכאב שלך להרגיש, להתקדם ולזרום עם כל דמעה שמפלסת דרכה על הלחי שלך, את זורקת אותו לכיוון אחר וזה חבל, בעיני.
חוצמיזה- השיר יפה, כדאי לעשות הגהה, יש טעויות כתיב וגם החלפת אותיות...
[ליצירה]
מנחם- עכשיו זה זרם לי יותר... אם כי, מסכימה איתך שחסר שם משו לפני השורה- "אפשר להיות נבוך תודעה"...
אבל- בעיני זה טוב יותר עכשיו, והקטנוניות נמשכת.... ;)
שבת שלום!
[ליצירה]
שי- הכתיבה משובחת!
סיבכת אותי בבית השני, מה שחשבתי שהבנתי, פתאום הועמד בסימן שאלה...
אבל זה מכניס לאיזה קצב, מתפתל וחושני, מסתורי ומסקרן.
אהבתי מאוד!
שנה טובה ומבורכת, שנה של התחלות חדשות וטובות!!!
[ליצירה]
שי- זה, זה, חזק.
הצלחת להכניס את ההרגשה- ליצור את התחושה
כך שכל קורא (או לפחות אני) מרגיש את הגוש הזה בגרון, רק שאצלי, גם בסוף השיר,- הוא לא השתחרר.
איזה יופי!!!
איה :)
תגובות