נפלא!
אני אוהב את החיבור של היצירה הזאת עם "וידוי של סוף אב" - יש כאן שני מצבים: הוידוי הראשית, לפני שמתחילים לשוב בתשובה, והוידוי לאחר העליה הגודולה, כשחוזרים מהימים הנוראים ושמים לב ששום דבר לא השתנה.
[ליצירה]
נפלא!
אני אוהב את החיבור של היצירה הזאת עם "וידוי של סוף אב" - יש כאן שני מצבים: הוידוי הראשית, לפני שמתחילים לשוב בתשובה, והוידוי לאחר העליה הגודולה, כשחוזרים מהימים הנוראים ושמים לב ששום דבר לא השתנה.
[ליצירה]
אני לגמרי לא מסכימה עם התוכן של היצירה.
את אומרת שאת "מאמינה בנו", ויש הרבה אהבה בעולם אז ממילא תמצאו.
נקודת המבט צריכה להיות שונה לחלוטין!
הקב"ה אוהב את שניכם, ומכיון ש"לא טוב היות האדם לבדו", בהכרח שהוא ימציא לכם זיווגכם.
לא בגללכם! בגללו...
[ליצירה]
היצירה חמודה, אבל יש משהו שלא הבנתי בה:
מה הקשר בין כניסת השבת לאבות הקדושים?
בר"ה לדוג' אנחנו נזכרים בפקידת האמהות, בפסח בהולתד יצחק וכו', אבל מה הקשר בין שבת לאבות?
[ליצירה]
כיסוף היקר,
אין לי ענן להתפלמס איתך.
כל בר דעת מבין שיצירה שאין בה אמירה איננה יצירה כלל ומקומה הרואי לה הוא בפח האשפה.
אין לי כונה להמשוח הזה יותר.
כל טוב.
[ליצירה]
היצירה עצמה - מקסימה.
אבל המחשבה שאינך יודע לשמוח בעצמך, ואתה זקוק למישהי שתראה לך את הדרך, היא מוטעית.
אתה יכול לשמוח! רק תתבונן בעצמך ותראה זאת. כל העצבות באה מהיצר, ואתה יכול להתגבר עליו.
[ליצירה]
כרגע התבוננתי על כותרת היצירה המופלאה הזאת, שבעצם מקפלת בתוכה את תמצית ענינה של היצירה: "למען שמו באהבה" - "זוכר חסדי אבות לבניהם לגאלם, ואף אם תמה זכות אבות מביא גואל לבני בניהם למען שמו שהוא קיים לעולם" (הטור בסימן קי"ג).
זה מדהים איך שכותרת טובה ליצירה, מרוממת אותה עוד יותר, ממה שהיא היתה מבלעדיה (או במקרה שלי מבלי ההתבוננות הראויה בכותרתה).
תגובות