[ליצירה]
הסיום לא רע, אבל השיר עצמו מתאר תחושה פנימית של הדובר, ולא מוקע לרשות הכלל. ואם אין אינטראקציה בין הקורא לשיר, אם הקורא לא יכול להבין ולו במעט את החוויה שבשיר ולצאת ממנה הלאה - אז אין תועלת בפרסום.
[ליצירה]
ברוך הבא/ברוכה הבאה!
מאוד אהבתי את השימוש בשפה. דיבר אלי כארון בסירה... שימוש מצויין במילים, אבל החרוזים לא מדוייקים. פגיה וסלע מאוד צרם כי זה לא חרוז בכלל - אבל גם נהר/מיתר רקיע/גביע הם לא בדיוק חרוזים. ולמרות שהרעיון לא מאוד מקורי, אהבתי איך שהעברת אותו. השורה האחרונה טובה.
בהצלחה פה...
[ליצירה]
אהבתי את השימוש בשפה. העימוד בדרך כלל תורם אבל כדאי לעבור שוב. לקרוא בקול כדי לדעת איךאת רוצה שזה יישמע עוזר. חסרים סימני פיסוק - לפעמים במקום להתחיל שורה חדשה אפשר לפסק, ובכלל בתוך השורות עצמן.
אצבעותיי ננעצות בה בכוח - בקריאה שני הבנתי שזו האדמה, זה לא כל כך ברור. אהבתי את תיאור הסתיו - חוץ מהשורה הראשונה, שהיא לא מי יודע מה מקורית. שורה שישית מהסוף - אני לא בטוחה שזה תקני ואם כן, אז כדאי לנקד. לשתול בה סמדר נשמע יפה, אבל זה בלתי אפשרי; סמדר זה הפריחה של הגפן. סיום - עד שיפוח יום ונסו צללים, יש כאן סתירה בין שני זמנים וזה צורם. מציץ מן חרכי הירי - משום מה הפריע לי למרות שבעקרון אני לא חושבת שיש בעיה עם זה, או שיש חוקים לגבי מתי מ' ומתי מן. אבל כשקוראים בקול יש שם משהו לא לגמרי חלק.
יופי של שימוש בשפה, וכמה ביטויים נהדרים שאהבתי מאוד [פצועת שנאה וחולת אהבה, קיץ צהוב ודוקר] הסיום טוב וחזק, אבל דווקא שם יותר מהכל מרגישים חסרון בסימני פיסוק.
מאוד אהבתי, מעביר את התחושה מצויין. קצת עריכה ו-זהו... מקווה שעזרתי.
[ליצירה]
מבהילה? לא הייתי קוראת לזה תגובה מבהילה. הייתי קוראת לזה תגובה מושקעת ואמיתית, שנכתבה אחרי יותר מקריאה אחת (בשונה מהשתפכויות ה'מדהים נפלא מרגש מרנין', שלא צריך להשקיע יותר מדי מחשבה כדי לכתוב אותן)
תגובות