Mi
לביא זוהר
-
"כשרוני בפוטנציה, לא משקיע מספיק"
לקט יצירות
- WorkProcess
- MoonMan
- ללא כותרת
- Younger Days
- Heaven is somewhere out there, but you are too afraid to seek
קשור אלי
- [ליצירה] פששש...הציור יפה וגם הדוגמנית. [ליצירה]
- [ליצירה] ציור שכמעט הייתי בטוח שזאת תמונה. מדהים [ליצירה]
- [ליצירה] ואיייייייייייייייייייייייייייייייייייייי! כמה חי, כמה נושם! [ליצירה]
- [ליצירה] הי, זאת מיבלאש?? יא אללה! איזה ציור טוב!! [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי! כשרוני למדי. החצי חיוך הזווית. מעולה. תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] מ-ד-ה-י-ם ! [ליצירה]
- [ליצירה] את כשרונית! [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים [ליצירה]
- [ליצירה] כשרונית אני לא, אבל אם התכוונת כישרוני, אז תודה על המחמאה (: [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי. עכשיו אני אנסה להסביר למה. החלק הראשון מתחכם, זורם, יפה, בלי קלישאות צפויות (למרות ה"נופת צופי" המתקתק מדי). החלק השני נראה בהתחלה כסאטירה - מנתן לחנן, אבל אז הוא מתגלה כסאטירה בוטה וישירה, ולבסוף אתה מבין שזו אינה סאטירה כלל. נדמה לי שבגלל זה אהבתי (: [ליצירה]
- [ליצירה] אאוץ' תדפיסי לי פוסטר? ציור טוב. תעלי אותו בגדול יותר, לא כדאי? [ליצירה]
- [ליצירה] מה? איפה אתה רואה דמעה? אני שמח שנהנית. [ליצירה]
- [ליצירה] ליוליה... קודם כל, תודה (: ציירתי אותה עם עיניים פקוחות מאוד. היו אנשים שאמרו לי שהיא מפחידה. את אומרת שהיא נראית מבוהלת, ואני צריך להסכים איתך. האמת היא (וזה לא לציטוט P: ) שזה לא בכוונה. אני עדיין לומד איך אני צריך לצייר עיניים ופנים בכלל, ולהגיע להבעה שאני רוצה. ככה התרגלתי לרשום עין, אז ככה עשיתי... אני אלמד גם לעשות פנים לא-מפוחדות, אל דאגה (: בנוגע לשאלות: 1. בציור העליון חסרה גבה כי ככה סרקתי אותו. זה היה תהליך עבודה, שסרקתי בשלבים שונים. לא משהו בעל משמעות. 2. לא, זה לא פרוטרט עצמי (: [ליצירה]
- [ליצירה] קצת באיחור, אני יודע... נחמד מצידך, הקריצה הזאת. אני מעריך את זה (: ציור טוב, ללא ספק. את יותר השקעת בהצללה מבדרך כלל, ורואים. זה קשור בזה שזה ציור מתוך תמונה, ולא מהראש היצירתי והנחמד שלך? בכל מקרה, זה ציור מוצלח. אולי היה כדאי אם היית הופכת את הרקע לאחיד יותר (כן, זה הרבה עבודה שחורה, אני יודע), ואז היה יותר קל להתמקד על אינשטיין. שני דברים נוספים - הפכת את הדמות ליותר קריקטורית ו"חלקה", אבל אני לא רואה בזה פגם, כי אני לא חושב שצריך להשוות את זה לצילום בדיוק של אחד לאחד, אלא לראות אם זה מוצא חן ביעניך כמו שזה. דבר שני - הצעיף לוקה בחסר, ונראה קצת כמו קישקוש שחור שבא להסתיר חלק מהציור. לסיכום - ציור מעולה, קריצה חביבה, תמשיכי כך (: [ליצירה]
- [ליצירה] גאוני! אין לי כח לכתוב הרבה מילים אחרי קריאה כזו ארוכה, אז פשוט.. גאוני! [ליצירה]
- [ליצירה] המצויר הוא אני, אם להודות באמת... מי, יש לי הרגשה שייפית אותי. במציאות אני הרבה פחות... יפה? בובתי? אבל בתור ציור שלא קשור אלי, אהבתי (: צריך קצת יותר תלת מימדיות בחולצה, הייתי אומר. [ליצירה]
- [ליצירה] Fantastic. You think I am amazingly talented?! look in the mirror, see a real talented young person :) (just going thru your works, i have to admit i havnt seen most of them) [ליצירה]
- [ליצירה] אני אנסה להסביר לך, למרות שזה הורס את ההבנה העצמית של כל אחד + זה ישמע פלצני להפליא. קודם כל ניתוח קצר. האישה הזקנה (כן זו אישה) נזכרת בזמן מוקדם יותר בחייה. בית הקולנוע לא נמצא באמת מאחוריה, כפי שאפשר לראות ע"י ההפרדה של ה"הילה" שמסביב לראשה. בזיכרון יש בית קולנוע, ובו סרט קלאסי ישן עם זוג אוהבים מתנשקים. סוף ניתוח. הרעיון. או שהיא נזכרת בזמנים בהם היתה הולכת לקולנוע - כנראה עם אהובה, כפי שאפשר ללמוד מהסרט. נזכרת בימי החיזורים והאהבה בצעירותה. אם זה הרעיון, אז זוהי בעצם נוסטלגיה שמעוררת חיוך ועצב במידה שווה, וקצת מלנכוליה. אבל יתכן, שהאשה הזקנה הזו היא השחקנית בסרט. אם זהו הרעיון, זהו מבט מעט מפוכח על היופי האנושי, למרות שגם מעט מנחם. פעם היא הייתה יפה ונערצת, ועתה היא זקנה כמו שקורה לכולם. מצד שני, יכול להיות שהיא נזכרת בזה לא כהשוואה למצבה הנוכחי, אלא בסיפוק, שהיא הספיקה לנצל את ימי הזוהר שלה. ויכול להיות שהענין הוא בכלל אחר, אבל זה מה שעלה במוחי כשאני ציירתי את זה. אתה מבין, רובינהוד יקר וצעיר שלי, הרעיון מתפתח תוך כדי העבודה, ולא לפניה (לרוב). עזר? [ליצירה]
- [ליצירה] יפה ממש. [ליצירה]
תגובות