9
D G
-
מי אני
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] "אין כמו מילה אשר מודעים אנו לקצה הבנתה"\נכסף [ליצירה]
- [ליצירה] אף לי..מעולם אף לי מעולם,סוס לא היה, אך יכול אני לראות בעיני רוחי , את הרֶכֶשׁ שלך... איך שריריו עשויים כמלאכת מחשבת, ועוצמתו האצילית ניבטת משיפולי צווארו ובטנו, ואין בו רתע ולא בהלת ,ולא חרדה ,ולא עצבת, פשוט ,רמך לתפארת... ועדי שענדת מתנוסס בגאון,ואדרת. ובפינה המוגנה,רואה אני אותו מכה ברגלו הימנית, ומיד שועט על גבי עננים ,ומנחירי אפו ,סלסולים של עבים. בן חורין של ממש,נישא הוא ברוח, רוץ בן סוסי,רוץ ודהר...ובשר לעולם את תחילת המחר, ובאיילת השחר תופיע בסוד הזריחה, ואת שימך לא נדע, ותשוב חזרה ,להיות ניצב על שִׁדָּה... תודה על חלום שלא נמוג... [ליצירה]
- [ליצירה] הדסה ,רז לך אגלה ,נביעותייך ,המילים שכתבת,המשפטים שצרפת הם ישארו שלך לעד ,כמרגלית צרופה ,ואת האומן אשר השכיל לצורפה ולהעידה לתכליתה הרצויה. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את התעוזה... רק כך יפתחו שערים... [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט מדהים!!! והחכם עיניו בראשו... [ליצירה]
- [ליצירה] עד כי יבוא... ואף על פי שיתמהמה....בסוף הוא יבוא המשיח הפנימי של כל אחד ואחד...המשיח הכללי של כולנו... כעת אנו אסורים ומרגישים כנפרדים מהטבע ,מהנשמה,מהבורא... אך בסוף נרגיש שהטבע זה אנחנו,שהבורא זה אנחנו...וכשנגיע להיות כאלהים,יודעי טוב ורע... נבין שאין הפרש בין הגוף לנשמה... אנו נהיה הים,הגלים,הסלע,והחול גם יחד... אך נצטרך להמתין...עד כי יבוא שילה... אל דאגה ליאורה,אין עצב...והציפיה הממושכת מעצימה את המתנה המצופה... שאי ברכה ליום שכולו אושר... [ליצירה]
- [ליצירה] "אומרים שאני אינני אני ,אז מי אני בכלל...." [ליצירה]
- [ליצירה] ירושלים בתי קושרת את לי כתרים בשירייך, אך בתרדמת אבניי, אנכי שבוייה אף קול פעמונים, אינו מוציאני מעצבותי כי עדיין לא תמו ימי גלותי,ילדה ומדוע תחושי אורחת? כי עדיין אין פוקד את הר הבית,בעיר העתיקה. שלך ירושלים [ליצירה]
- [ליצירה] ואוליי...לא היו הדברים מעולם... כי חרב ביתי ושערי תפילה ננעלו, ואשמע את תפילתכם ,ולא החרשתי אל דמעתכם, חולשה יש בי אליכם ,ילדי היקרים,ומתאווה אני לתפילתכם , ילדי הצדיקים. המשיכו וקראו אלי בגרון,ולא תחשכו, וכל פמלייאת מלאכים שלי,מורידים דמעות עימכם, על בני היקר ,אחיכם ,מחמדי, אשר שמחה בו לעולם ודיצה לעולמי עד, על כן נתתי שמו גיל -עד, אך במקום גילה ,יש עצב ונהי... קול בכי תמרורים... ואשמע עוד צעקתכם , והקול ,קול יעקוב ,חוצב רקיעים, ומזדעזעים אמות הסיפים... אוהבכם אני ילדי היקרים, לא צר אויב ומתנקם אנכי, ואכן צריך אני אתכם ,ונשמתכם תקיימני, ומבטיח אני לכם ,שאין תפילה שבה ריקם, הקשבתי ,גם הקשבתי,לקול תחנוניכם,לקול זעקתכם, ואשיב את גיל-עד לביתו ,ועוד ישמע בהרי יהודה ובחוצות ירושלים ,קול ששון וקול שמחה. המשיכו למלא מכסת צעקתכם בקוראיכם אלי, והבקיעו לרוב שערים... כי מבלעדיכם ילדי, מי יקרא לי א-לוהים... [ליצירה]
- [ליצירה] לדרור וגילה לדרור גילה ! באמת ועובדה מבעלה התפטרה, וכעת משבוטל החמץ מקרבה חשה היא שעל כנפי דרור ממריאה. ואיך תוכל לומר היא גילה כאשר כקריעת ים סוף קשה לו זיווגה. קבלי זאת ממני,כמשל ומליצה. דוד [ליצירה]
תגובות