יצור חביב ובלתי מזיק. מרבה לישון, ומרגיש הכי טוב בסביבה חורפית. אוהב נורא חתולים, נגינת כינורות, מעשים טובים ואת הספר שלושה בסירה אחת.בפעם האחרונה שבדקתי גילי היה 21
[ליצירה]
נפלא!
במיוחד הסוף. ממש מקסים הסוף. ה"אולי" הזה, שמביע את חוסר הידיעה והתהיה לגבי ההמשך, לאחר התלאות והסערות שמע' היחסים נטלטלה כבר.
ויפה גם הניגוד שבין המערבולת בבית הראשון, שמתארת את הסערה שהיתה שפגעה במע' היחסים, ואת ה"בחישה" שמוצעת בבית האחרון, שהיא בעצם הצעה למערבולת חלופית - להבחש לאחד...
יפה.
[ליצירה]
מממ...
אני די מסכים עם אודיה, צר לי.
הרעיון טוב, אבל כיוון שהוא קצת בנאלי, היה צריך משהו יותר מסעיר מסתם חכה, ולא מצאתי את זה פה.
גם לא ראיתי ממש טעם בצללית של האופנוע והשרוול (?) השחור מימין.
בקיצור - יש פה רעין טוב, אבל הקומפוזיציה לא משרתת אותו מספיק טוב.
[ליצירה]
תמונה מצויינת.
מאוד אלכס ליבקית. (גם בגלל הש/ל, וגם בגלל הסיטואציה).
תמונה שממש גורמת לך לעצור רגע, ולחשוב.
[ליצירה]
[ליצירה]
נפלא.
נוגע כל כך...
אני לא יכול לומר שמצאתי ת עצמי בדיוק בשיר, אך הרגשתי המון קרבה , ללא ספק. בכל זאת, גם אני נווד...
הלבשת את זה ממש יפה על הסוגייה המשנאית. רק את הביטוי "תראו" לא כ"כ אהבתי.
(ואגב, יש לך את אחד הניקים הכי מדליקים שראיתי אי פעם...לכן גם נכנסתי לדף שלך :-)
[ליצירה]
מגניב!
פתחנו דיון על הנושא ב"ביכורים" ושכחיפשתי בגוגל את שם הסופר שכתב את "פילים עגומים" הגעתי לקישור הזה, ולשיר הנהדר שלך. אהבתי מאוד את שני הפתרונות שאתה מציג בסוף, יותר את הראשון, אבל את שניהם ביחד.
אגב, כתבת שלאחר שקראת את הסיפור ראית שהתוכן של היצירה שלך מגלם את עצמו בכך שהוא חזרה על תוכן של יצירה אחרת (פילים עגומים), ואז כתבת דברי הרגעה על "מרחב האומנות האין סופי" אינני יודע אם שמת ליבך לכך, אבל עצם קיומה של יצירתך העוסקת בגבולות האומנות, הוא הוא המפריך אותה באופן קרטזייאני אלגנטי ושנון, ולא רק בגלל שורת החיתום עם הנקודות, אלא בגלל עצם העובדה שכתבת שיר על נושא שבדיוק כמותו כבר נכתב (ולא רק בפרוזה. יש גם שיר של ביאליק [עצה בתפילה] עם אותו הרעיון וגם השיר של מתי כספי שכתבו פה בתגובות) - והראית בכך שאפשר לחדש, ואפשר לעורר עניין מחודש, תמיד, כל עוד עושים זאת בחן ובכישרון.