ובכל זאת, על כל חיוך אחד מזוייף, חייכי לעצמך שני חיוכים, ככה בצד, לא לעיניי האנשים. מן חיוך שלך לעצמך ,רק כדי להתעודד, ולהרגיש את הפנים האמתיות שמחייכות, מתחת לכל הזיופים
[ליצירה]
כ"כ מבינה
ובכל זאת, על כל חיוך אחד מזוייף, חייכי לעצמך שני חיוכים, ככה בצד, לא לעיניי האנשים. מן חיוך שלך לעצמך ,רק כדי להתעודד, ולהרגיש את הפנים האמתיות שמחייכות, מתחת לכל הזיופים
[ליצירה]
זה כ"כ יפה ועצוב, נוגע, כואב ורגיש...
אין עליך- רסיס, פשוט אין.
אגב, ברוח זו- יצא סרט - שמש צלולה ביום בהיר (או שלא זה השם, לא זוכרת, זה עם ג'ים קרי וקייט וינסלט, והיצירה הזו הזכירה לי את הסרט...)
[ליצירה]
מקסים,
הייתי מנסה לשנות לכתוב בגוף שלישי, להוסיף קצת לקסם, למיסתורין, לקרוא לה בכינוי מיוחד שיוסיף לזוהר ולעדינות שביצירה.
בנוסף-
"מדי שנה
בט"ו באב
הירח מלא.
גם אני
ירדתי לכרם..."
גם אני? באיזה הקשר זה נכתב- צריך לשייך זאת למשל "כמו הסער, ירדתי, גם אני..." או "כדרכם של אוהבים ירדתי גם אני..." וכיו"ב.
מקסים.
[ליצירה]
שי-
א. וכל כך למה?
ב. כנראה שלא תמיד אני כותבת על/את מה שעובר עליי באופן אישי, וזה כל היופי בליצור-לא? ליצור מציאות אחרת, שונה ולא תמיד לנסח את חיי היום-יום.
ג. דווקא בשיר הזה יש שינוי מבחינתי, הפעם הוא בא ממקום מחובר יותר, מאותו צד לא מלב שעומד מנגד, אלא מלבבות מחוברים שהפכו אחד...
ד. מקווה שאין כאן נימת אכזבה,
איה :)
[ליצירה]
זה מקסים! והנה- בהמשך להתכתבות ביננו לגבי החריזה- כאן היא מאוזנת, לא מכבידה, ההיפך- מוסיפה, זורמת, נעימה!
כל כך יפה התוכן- כמו תמיד אצלך. היצירה הזו משלבת גם מבנה וצורה נכונה.
מקסים!
[ליצירה]
הדיוק החד כ"כ באופן מיוחד כ"כ של תיאור דבר... דבר...
דבר חזק כ"כ, רגש עד, שתמיד מפעים ומעצים כל רגש ואירוע הנילווה לו. אח, הגעגוע הקדום, אוייבנו הוותיק שחבר לריקנות ולבדידות - וכך נוצרה אג'נדה כואבת של רגש קדום וטהור.
[ליצירה]
מסר- הבנתי את כוונתך, קראתי שוב, נראה לי שבית נוסף היה מעמיס- שלא לצורך- על השיר, וגורם לפואנטה להתמוסס, עניין הפרדת שתי המילים האחרונות, היא לשם הדגשתם, לתת להם מעמד כבית בפני עצמו, כי הם הם כוונת כל השיר.........
תגובות