מתי תצחק לי
שוב
תעטוף אותי במילים
ובשתיקה
בניגוד לכל
הגיון שקיים
בעולם
אני שלך
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אז גם אני מגיבה ורוצה לומר- עד כמה יפה השיר הזה, עד כמה עדין הוא, ונוגע!!! הייתי משנה את משפט כי "זכוכיתי", לא רץ... עם זאת- מקסים!!! [ליצירה]
- [ליצירה] ובצאת השבת המולת השקט ונר שנכבה שעווה שנשפכת ומפה לבנה עם קמט וכתם וניגון אחר מתנגן.... [ליצירה]
- [ליצירה] כמה שזה יפה!!! (קצת נבהלתי מהתגובה שפרסמת, מצד שני- היא זו שגרמה לי להכנס ליצירה ולקרוא...) זו יצירה מופלאה בעיני, אני מאוד מתחברת לצורת הכתיבה, הקיטוע מוסיף כאן מאוד! והתוכן והניסוח- כ"כ יפה!!! [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב קצת שונה מיצירותיך הקודמות (התפתחות לטובה), התמימות שלך.... ומי ייתן ותישאר עימך! [ליצירה]
- [ליצירה] מרטיט!!! [ליצירה]
- [ליצירה] זה מקסים, מיוחד, מדוייק ומפעים! [ליצירה]
- [ליצירה] ואם יורשה לי, לפי הכרותי עם כותב המסרים הברורים :) הוא האחרון שיכעס על ביקורת כזו ובכלל... חג עצמאות שמח לכולנו (ועוד קודם- יום זכרון עצוב) [ליצירה]
- [ליצירה] ואני ראיתי את הבית האחרון כנותן הסבר לכעס, דווקא ממקד אותו מבהיר על מי הוא ועל מה, אהבתי! [ליצירה]
- [ליצירה] יפה ביותר! אביבוש- מתבקש עוד בית, לפני הבית האחרון, נשארתי עם טעם של עוד, כאילו היצירה לא מוצתה... [ליצירה]
- [ליצירה] מסר- זה היה ועודנו- מקסים, תמים, מתוק ועדין. חשבתי שפשר עוד ללטש, הנה רעיון שלי לעריכה מחודשת, וזו רק הצעת הגשה: ישבתי לכתוב לך שיר פרטי, בלעדי, רק של שנינו, שאף אחד לא מבין מלבדך ומלבדי, מלבדנו. כאשר סיימתי ניגן לי אותו שיר את נעימת חיינו, אבל את לא שמעת את צלילו... אז כתבתי כאן, מילים שכולם יבינו והם לא יהיו עוד- רק שלנו עדיף, כך נדמה, שנישאר רק אנחנו שנינו את ואני ונבין זה את זו, בלי שיר. [ליצירה]
תגובות