"וכשיצאתי לחפש-
נעלמתָ.
מרוב שורות לא ראיתי דבר"
וצמצמתי.
"ריק פה.
שקט וסגור.
אם רק היית נותן להיכנס.."
ופתחתי.
ועדיין,
לא הבנתְ דבר.
תגובות
זה מדהים פשוט אותו דבר...
מילים סתומות
חידות לא פתורות
אותו אדם ... שקוע עד כאב...
(מצטערת,לא קשור אליך הכתיבה שלך הריצה מחשבות)
הסוד-יש דרכים לגרום לה להבין...
האמת-היא לא תבין!
רק אתה...
[ליצירה]
זה מדהים פשוט אותו דבר...
מילים סתומות
חידות לא פתורות
אותו אדם ... שקוע עד כאב...
(מצטערת,לא קשור אליך הכתיבה שלך הריצה מחשבות)
הסוד-יש דרכים לגרום לה להבין...
האמת-היא לא תבין!
רק אתה...
[ליצירה]
יש ויש. אני מכיר אנשים שכותבים כל כך הרבה וכל יצירה שלהם היא פנינה. אני מדבר על כתיבה ברמה גבוהה שמתפרסמת בעיתונים מובחרים וכאלה שלא "מספיקים" להגיע לשם.
אני מסכים ששיר, טוב לו שיתבשל, אך לא כולם. יש כאלה ששירם מושלם עם סיום כתיבתם וכל נגיעה- מיותרת. אין לאלץ "להבשיל" יצירות. אין זו חובה.
מכיון שהדברים נאמרים בדף היצירה שלי, אוסיף ואומר שלא יודע לאן לקחת את הדברים שנאמרו כאן, כלומר, האם ניסיתם לומר שאני מפרסם יותר מידי ולכן, ע"פ התיאוריה שלכם, כך הם גם נראים, או משהו אחר. אני כרגע בחרתי לא לקחת באופן אישי. אם תרצו שאקח- תגידו לי (לא אעלב).
יש אנשים שעולמם הפנימי כל כך עשיר שאין הם יכולים "להתאפק" ולשמור יצירות בפנים. להבדיל ממערכת העיכול, גם שם- אם מתאפקים- תהיה עצירות. יש לשחרר. ולשחרר נכון. (אין אני מעיד על עצמי ככזה).
אשמח להמשך...
תגובות