לצאת לטייל,
ללכת בשביל שצייר לנו
עפרונו של ריבונו של עולם.
להביט במעשי ידיו,
ביצירותיו ובנופיו.
ללמוד כך ציור אחר
שצייר הבורא,
לא פחות יפה,
אלא אפילו יותר,
ללמוד את הציור
של נשמתך.
רונית רייטר
-
משתדלת להיות אמיתית. לשמוח ולשמח, לגדול ולגדל.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מקסים!!! שלם, מחבר הכל... בעומקי עומקיו... [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד... חבל רק שאתה לובש שריון... מה שמאפשר להכנס לשער זה שאתה מוכן לבוא בלי... [ליצירה]
- [ליצירה] אביטל מקסימה... הבנתי אותך, אני חושבת, אני מעריכה אותך כל כך, כל כך נכון וכל כך חשוב... [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי, קצר וקולע... גם אני רוצה ללמוד לראות תום... [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך טוב לשאוף תמיד להתקדם, וכתבת את זה ממש יפה, אבל גם עכשיו יש טוב, לא צריך לשנות, אני חושבת, אלא להעמיק, לגדול ולהגדיל, ותוך כדי לתקן... בכל מקרה, אהבתי את הגישה החיובית... [ליצירה]
- [ליצירה] ליבך שלך לא מטעה אותך, מיכל... בהצלחה בהקשבה האמיתית לליבך! אוהבת אותך תמיד, וכמו שהדס אומרת - באהבה גדולה וגדלה... [ליצירה]
- [ליצירה] אמה, כל כך נכון!!! המון פעמים אני חושבת שאנשים בארץ רק רוצים שקט, רק שלא יהיו פיגועים, רק קצת שלוה בחיים, ושוכחים את השאיפות הענקיות שיש לעם מקסים כמו שלנו... תודה... [ליצירה]
- [ליצירה] יפה, ישר כוח! אני אוהבת ממש שחיים פרקי תהילים... [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרפת לתפילתך... ישר כוח! [ליצירה]
- [ליצירה] יאיר, קרן אור, ודאי ואולי... טוב שחזרתי לקרוא, קיבלתי ממכם כיוון למחשבה... כמו שכתבתם - אני רוצה לזכור את השואה בצורה של להגשים, לחיות, להמשיך. אבל כשאני שומעת את סיפורי הזוועות שהיו שם, סיפורים שכל כך קשה לי לשמוע, סיפורים שממלאים אותי בכל כך הרבה כאב, כל כך קשה לי אחר כך לקום, לפעול, לשמוח ולעשות, כי זה כל כך כואב... אז, כמה לשמוע? האם לשמוע סיפורים כל כך קשים? מה בדיוק צריך לזכור? מתי? מה שחשבתי - שחשוב כל כך לזכור את זיפורי הזוועות הקשים, הם המרכיבים את המסר המהותי והמשמעותי של השואה, אבל צריך לעשות את זה במידה, שזה לא יהיה כואב מידי. ויום (או יומיים) בשנה זה יהיה כואב כל כך, וזה ישפיע לשאר הימים בצורה חיובית, על מה שצריך לזכור. יאיר שגיא, מה אתה חושב??? [ליצירה]
תגובות