זה לא מהונדס. ['ערוך' בלעז...]
כמו שיצא מהמצלמה. אם זה היה מהונדס השמיים היו קצת יותר כחולים.
ולעומת זאת, סתם לידיעה, הרקע של 'איכס-פייי' -כן- מהונדס.
^..^
מיאו.
תודה
רק צריך לזכור שבארץ אין כל כך 'קצת פחות שמיים ויותר ארץ' - אלא 'קצת פחות שמיים ויותר ארץ+כביש+מכוניות חונות+אספלט+גדר'... אפשר לראות למטה במרכז את הפינה של החומה...
'מעל לקיר בטון...'
[ליצירה]
לא.
זה לא מהונדס. ['ערוך' בלעז...]
כמו שיצא מהמצלמה. אם זה היה מהונדס השמיים היו קצת יותר כחולים.
ולעומת זאת, סתם לידיעה, הרקע של 'איכס-פייי' -כן- מהונדס.
^..^
מיאו.
[ליצירה]
//
תודה
רק צריך לזכור שבארץ אין כל כך 'קצת פחות שמיים ויותר ארץ' - אלא 'קצת פחות שמיים ויותר ארץ+כביש+מכוניות חונות+אספלט+גדר'... אפשר לראות למטה במרכז את הפינה של החומה...
'מעל לקיר בטון...'
[ליצירה]
המממ מעניין....
אני אוהב כאלה יצירות שמישהו אומר משהו ואז יש את מה שחשובים על מה שהוא אומר... (למה הוא כותב את זה? מה הוא חושב שהוא יכול סתם ככה להגיב ליצירות??) [למה הוא כל דבר כותב בסוגריים??] {למה גם את זה הוא כותב בסוגרים??}
מה שכן
את ה'סגירת הגליון', נראה לי שצריך לעשות בקטן יותר, ועוד יותר את ה'אודה לתגובתכם', מאחר וזה 'הערת סיום' וזה נראה כאילו חלק מהסיפור.
ודבר נוסף, יש מעברים חלקים מאוד בין מה שהיא אומרת למה שהגיבורה חושבת, רק שלפעמים המעברים קוטעים מדי... לא עולה לי כרגע איך, אבל יכול להיות שהיה אפשר 'להחליק' את המעברים בין המשפטים למחשבות בחלק מהמקומות שזה לא 'יקרא פתאומי' כזה...
וחוץ מזה...
שווה!
[ליצירה]
רעיון טוב! עומק השדה נראה לי אולי קטן -מדי-.. זה היה אולי אחרת אם היו רואים את כל החומה הולכת ומתמשכת לאי שם, אמנם לא בפיקוס אבל יותר מפוקס? (או שאולי היו ברקע דברים מפריעים לתמונה אז באמת היה עדיף להוריד את הפיקוס לגמרי...)
המיקום של הכוס והנטיה של התכולה שלה פשוט מתאים!
[ליצירה]
או!
אדרבא, או שמא, 'היא הנותרת!'
בשביל זה יש את ה'פאנצ' ליין' [שורה אחת לפני אחרונה.]
הרעיון הוא נכון מאוד, באמת אין מה לעשות מעשים אינטואיטיבים ברוב המקרים ללא שום מחשבה בעניין [טוב יש בזה גם חילוקים נשאיר רגע את המחקר הבריסקאי בצד...]
וכשמדובר בחתונה, על 1 כמה וכמה.
מסכים אתך ביותר. [טוב זה מורכב כמובן ואכמ"ל ותכלס' הדברים האלה די ברורים בכל אופן...]
---------אבל------------ברם, אולם.
הפאנצ' ליין מגלה את ההפ תעה בכל הסיפור הזה....
פה לא מדובר על תחושות שבין אדם לאדם אחר, עלם לעלמה וכו'.... כי אם אדם להרגשה.
בעניין הזה, פעמים צריך לדבוק ממש בהברקה של שניה ההיא, וממנה להתפס לעליה ולרכוש את אותה המידה. [מזכיר קצת את אורות התשובה פרק ב' ועוד כמה וכמה פסקאות שם שאני לא זוכר בדיוק איפה...]
-לזה התכוונתי.
שמחה. לא שם של בחורה, שם של הרגשה...
בא נשים את הרגשות במרכז:))
[או בהר..]
מקווה שהבהיר את הדברים.
[אני שונא להסביר יצירות.. זה כמו להסביר בדיחות...:))]
[ליצירה]
או אה...
אה כן
ות ש נ ה כבר את ה 6 הזה!!!! אתה לא מבין שאא"כ יש לך הקלות מNנחם כמוני להשתגע עם הצורניות של היצירות - אל תשחק סתם!
[או כמו בשרק - 'היי!! התפקיד של זה שמשתגע עם העיצובים בטרוף כבר תפוס!!!!!! ולא מעניין אותי שאתה עושה פרצוף של חתול נחמד!!!'
^..^
מיאו...
[ליצירה]
אהההה
זה פשוט -זה-!! כמה זה מוכר... כמה... הרי תמיד ברגעים האלה הראש שלנו הכי מעופף שאפשר... קופצים מברכה לברכה, מ18 לברכת המזון, חשובים על דברים אחרים... כמה שזה קשה ל-ה-ת-ר-כ-ז...
חשבתם פעם למה זה קורה?
מאחר שבתפילה, בניגוד מוחלט לכל שאר הזמן בו אנחנו בהכרה - הראש שלנו 'שקט למחשבה'... פתאום יש לנו כמה דקות שאסור לנו לדבר, ללכת, לעשות, לאכול, לכתוב... פשוט זמן 'איכות' לעצמנו... בין כל המהומה הזו של המציאות כולה - מוצא לו האדם לפחות שלוש פעמים ביום - זמן 'ריק' [בחיריק] לעצמו....
...ובזמן הזה הוא מוצא את אלוקיו.
[לפחות משתדל...]
תגובות